איכות השלטון לבג"ץ בבקשה לדיון נוסף בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים

טו באייר, תשע"ו 23.5.16
איכות השלטון לבג"ץ בבקשה לדיון נוסף בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים
התנועה לאיכות השלטון, הגישה היום, יום ב', בקשה לדיון נוסף בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים. שילוב הנסיבות, חזרתו של דרעי לאותו התפקיד שמילא בעת ביצוע העבירות, נוסף על בכירות התפקיד וחומרת העבירות, וכן ההשלכות צופות פני עתיד של פסק הדין אשר ניתן בעתירה מחייבת דיון נוסף בעתירה בהרכב שופטם מורחב.
ביום 8.5.16 ניתן פסק דינו של בית המשפט בעתירת התנועה לאיכות השלטון (232/16) נגד מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים. בפס"ד נקבע שמינויו של דרעי, אדם שהורשע בעבר בעברות החמורות ביותר אותן יכול לבצע עובד ציבור, לאותו התפקיד בו ביצע את העבירות מעורר קשיים מיוחדים, אך אין הוא מקים עילה משפטית להתערבותו של בית המשפט. היום (ב) הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה לדיון נוסף.
לעמדת התנועה, לא בכדי בחרו הן דעת הרוב והן דעת המיעוט בפסק הדין שבעתירה להתייחס למימד הסמליות שבחזרתו של אריה דרעי, אל המקום בו ביצע את העבירות הקשות ביותר אותן יכול לבצע עובד הציבור. אין זה "עוד" תיק הבוחן את שיקול הדעת של הממנים ואת עברו של הממונה. מדובר במקרה דגל, בסמל, ובהחלטה חשובה אשר תהווה את רף הסבירות מעתה ואילך בכל הנוגע למינויים בשירות הציבורי, "אם דרעי יכול –אז כולם יכולים".
לטענת התנועה, מדובר במקרה, אשר נסיבותיו הקונקרטיות משייכות אותו ללא צל של ספק לאותם מקרים חריגים שבחריגים, נדירים שבנדירים שבהם יקוים דיון נוסף. מדובר במינוי חריג כשלעצמו, בנסיבות קונקרטיות ולמשרד קונקרטי, אשר מחייב התייחסות מפורשת של בית המשפט, לנוכח הפגיעה החריפה באמון הציבור ובכבוד הציבור, מתחדדת קשיותה של פסיקה זו, וחשיבותה, ומחייבת קיומו של דיון נוסף.
בקשתה של התנועה נשענת על שני אדנים, האחת קשיותה של ההחלטה, ההשפעה הקשה שלה על מינויים ונורמות ציבוריות, בפרט נוכח מאפייניו היחודיים של משרד הפנים והסמכויות שבידיו. והשנייה, החידוש – שינוי ההלכה שנקבעה בנוגע לסוגית הזיקה – איזו זיקה משפיעה על סבירותו של המינוי. פסק הדין קובע כי לא די בזיקה ישירה וברורה ויש צורך בייחודיות של הזיקה. בכך נקבע מבחן חדש המצמצם את מבחן הזיקה הישירה, וחמור מכך, נקבע רף סבירות חדש למינויים בשירות המדינה.
העובדה שפסק הדין, אשר דן במקרה בעל חשיבות עליונה, ניתן בהרכב של שלושה שופטים בלבד, וכי פסק הדין אשר ניתן בו ניתן בדעת רוב, אשר עליה נכתבה דעת מיעוט שעניינה באותו חידוש הלכתי הנידון בבקשה זו, מחזקת, את הנחיצות הקיימת ממילא בקיומו של דיון נוסף.