התנגדות התנועה לאיכות השלטון למתווה הגז

22.07.15
התנועה לאיכות השלטון הגישה את התנגדותה בת כ-100 עמודים למתווה הגז, הכוללת התייחסות מפורטת להליך גיבוש המתווה, אשר נערך בחוסר סמכות ובניגוד לכללי המנהל התקין; המתווה המוצע יפגע קשות באינטרס הציבורי ולא יביא לתחרות החיונית במשק הגז הטבעי.
התנועה לאיכות השלטון הגישה התנגדותה במסגרת "השימוע הציבורי" למתווה הגז, כאשר במרכז ההתנגדות עומד החשש העמוק משליטתו המוחלטת של מונופול פרטי במשאב טבע חיוני שכלל המשק תלוי באספקתו השוטפת. שליטה זו מעוררת סכנה מהותית לאיכות השלטון ולתקינותו של הליך קבלת ההחלטות במשק הישראלי. ההליך שבמסגרתו גובש המתווה וכן ההסדרים הפרטניים שנקבעו בו, מעידים כשלעצמם על כך שכל כולו לא בא אלא על מנת להבטיח את האינטרסים הכלכליים של מונופול הגז האימתני, בכסות של שיקולים "ציבוריים".
עיקרי הטענות אשר הוצגו בהרחבה במסמך ההתנגדות:
הליך גיבוש המתווה נערך בחוסר סמכות משווע ובניגוד לכללי המנהל התקין: ראשית, הצוות הממשלתי ערך משא ומתן עם חברות הגז, בחוסר סמכות, ותוך עקיפה אסורה של הממונה ובית הדין להגבלים עסקיים. כמו כן, יש לדחות את הניסיון "להלבין" את ההליך הפסול באמצעות הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכסות של שיקולי "חוץ וביטחון". שנית, צוות קנדל הפר ברגל גסה את כללי המנהל התקין, ובדרך פעולתו נפלה שורה ארוכה של פגמים מנהליים חמורים. פגמים מהותיים אלו גרמו לכך שלצוות לא עמדו כלל הכלים או היכולת לגבש מתווה כלשהו המשקף את האינטרס הציבורי, ודומה שעשה הוא כל שלאל יכולתו כדי לסכל את האפשרות שיונחו בפניו נתונים ומסמכים אובייקטיביים ורלוונטיים.
חסימת התחרות – ביצור מעמדן של חברות הגז יוביל לתלות מסוכנת והרת גורל במונופול פרטי, המגבירה את הסיכון לשיבושים באספקת הגז הסדירה, ועלול לפגוע קשות בעצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל, כמו גם בהליך קבלת ההחלטות של המדינה.
פגיעה באינטרס הציבורי: בחינת ההסדרים השונים שנקבעו במתווה המוצע, מגלה שורה ארוכה של ויתורים משמעותיים, מרחיקי לכת ודרמטיים למול חברות הגז, העומדים בניגוד מוחלט לכל היגיון ציבורי, ומלמדים על שיקול דעת לא סביר באופן קיצוני ובלתי חוקתי. בין ההסדרים: פטור גורף מדיני ההגבלים העסקיים; העדר פיקוח אפקטיבי על מחירי הגז; ביטול הבטוחות לציבור בייצוא הגז; מתן הקלות מותאמות אישית במיסוי ועקיפת חוק ששינסקי; כבילה אסורה של שיקול דעתה של הרשות המבצעת והמחוקקת בהסדרה עתידית של משק הגז; והרחבה תקדימית להגדרת "כוח עליון" שמיטיבה עם חברות הגז ומאפשרת דחיית מועד מכירת המאגרים.