התנועה לאיכות השלטון פנתה לשרי הוועדה לענייני חקיקה בקריאה לתמיכה בהצעת חוק קק"ל, הקורא להחלת חוק חופש המידע עליה

28.06.2015
התנועה לאיכות השלטון פנתה לשרים החברים בוועדה לענייני חקיקה בקריאה לתמיכה בהצעת חוק קק"ל, הקוראת להחלת חוק חופש המידע עליה. הצעת החוק נדונה היום, יום א'.
התנועה לאיכות השלטון פנתה לשרים חברי הוועדה לענייני חקיקה, בקריאה לתמיכה בהצעת החוק של ח"כ מיקי לוי, הצעת חוק קק"ל, שמשמעותה היא החלת חוק חופש המידע על קק"ל, כשאר החברות לתועלת הציבור.
קק"ל מחזיקה היום ב- 2.5 מיליון דונם של אדמות מדינה, והונה נאמד, על פי פרסומים שונים, ב- 4 מיליארד ₪. משימותיה רבות, בין היתר, הקמת תשתיות, רכישת קרקעות והכשרתם עבור התיישבות. בנוסף, היא מהווה זרוע ביצועית של הממשלה בכל הנוגע לפיתוח המרחב החקלאי בפריפריה. קרקעותיה של קק"ל מנוהלות בידי רשות מקרקעי ישראל. בספטמבר 2014, בשל החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה נרשמה קק"ל בפנקס החברות כחברה לתועלת הציבור. הדבר נבע מכך שבפועל קק"ל מחזיקה ומפעילה סמכויות שחלקן סמכויות שלטוניות מובהקות, וכי מבחינה משפטית היא גוף דו מהותי, אשר חלים עליו גם כללי המשפט הציבורי, הכוללים גם שקיפות וחובת דיווח.
אולם מידע רב עדיין אינו בר חשיפה במסגרת זו. כך למשל, לא ניתן לקבל מידע אודות התקשרויות עם ספקים, פרוטוקולים, פרטים על הטבות שונות לעובדים ועוד מידע נוסף, לא מעובד, שרלוונטי וחשוב לציבור, אשר אפשר לקבלו רק באמצעות חוק חופש המידע. אם כן, על אף שהקרן הקיימת לישראל ממלאת תפקידים ציבוריים, מבצעת משימות לאומיות, ומפעילה סמכויות שלטוניות, חוק חופש מידע אינו חל עליה. משמעות הדבר, כי בפועל קק"ל פועלת בזירה הציבורית, אולם היא אינה מחויבת בדין וחשבון לציבור.
לעמדת התנועה, מצב זה אינו סביר, ועלול להוביל לפגיעה קשה במנהל תקין ובאמון הציבור.
נקודת המוצא היא כי מידע של גופים ציבוריים הוא של הציבור ומידע של גופים בעלי מאפיינים ציבוריים אף הוא, ברובו, שייך לציבור ואינו קניינו הפרטי של אותו גוף. חוק חופש המידע נועד להבטיח את זרימתו של מידע מרשויות השלטון וגופים ציבוריים לאזרח. הזכות לקבל מידע מגוף ציבורי, ובחובה לפרסם מידע זה, מממשת את זכות הציבור לדעת ועקרון השקיפות המנהלי הדרוש לשם פיקוח וביקורת אפקטיביים.