בעקבות ההחלטה על ייצוא הגז: התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין עתרו היום לבג"ץ

חוות דעת מומחה שצורפה לעתירה: כאשר ייגמר הגז בעוד 25 שנים, תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקלים בשנה כתוצאה מעלויות חיצוניות.
הארגונים לבג"צ: "החלטת הממשלה מבוססת על תשתית עובדתית פגומה וחסרה"

'התנועה לאיכות השלטון' ו'אדם טבע ודין' מבקשות בעתירה שהוגשה היום (ד) לבג"צ, לחייב את המדינה לבטל את החלטת הממשלה בעניין ייצוא הגז. בעתירה נאמר כי החלטת הממשלה הינה החלטה בעלת השפעות אסטרטגיות, מרחיקות לכת והשלכות ארוכות טווח על אזרחי המדינה, על החברה ועל המשק בישראל ועל כן החלטה זו צריכה להתקבל רק לאחר דיון בכנסת.

'התנועה לאיכות השלטון' ו'אדם טבע ודין' מדגישות בעתירה כי ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית פגומה וחסרה, לרבות הסתמכות על מאגרים "וירטואליים" שבינתיים הוכחו כיבשים.
אל העתירה צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה ב'אדם טבע ודין' על פיה, בעוד 25 שנה, תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקלים בשנה, כתוצאה מעלויות חיצוניות.

בחוות הדעת שצורפה לעתירה (מצ"ב), מסביר ד"ר ונגר: "בעוד 25 שנה מהיום (בשנת 2039) לעת אזילת הגז יהיה הייצור השנתי 128.25 מיליארד קוט"ש. לאור התכניות לבסס 75% מייצור החשמל בארץ על גז טבעי, הרי ש- 96.2 מיליארד קוט"ש מתוכם יאלצו להיות מיוצרים במזוט במקום בגז. אלה יתבטאו (בשנת 2039 בלבד) בפליטה עודפת של למעלה מ- 30 מיליון טון של פחמן דו חמצני, 115 אלף טון תחמוצות חנקן, 119 אלף טון גופרית דו חמצנית ו- 14 אלף טון חלקיקים. אלה יסתכמו לעלויות חיצוניות עודפות של 13,376,291,371.

בעקבות חוות הדעת נכתב בעתירה: "החישובים החסרים והתחזיות האופטימיות יובילו את משק האנרגיה הישראלי למצב טראגי בו מדינת ישראל תצטרך בעוד 25 שנים לשוב ולייבא דלקים מחצביים שהינם מזהמים יותר מגז טבעי, וסביר כי יהיו יקרים יותר מגז".

לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "כללי המינהל התקין מחייבים כי החלטת בסדר גודל משמעותי, כמו ייצוא הגז תתקבל לאחר דיון מעמיק ושקוף בכנסת ולא במחשכים. על אחת כמה וכמה, כאשר בכל יום שחולף מתגלים שיקולים נוספים שלא נלקחו בחשבון במסגרת ועדת צמח".

עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של 'תנועה לאיכות השלטון': "על פי עקרון הפרדת הרשויות הכנסת היא המקום לשקול ולהכריע בסוגיות הכרוכות ביצוא הגז, על השלכותיהן ארוכות הטווח על כל אחד מאזרחי המדינה, על המשק ועל עוצמתה של המדינה. התעקשות הממשלה להכריע בנושא, תוך התעלמות מהכנסת ומהביקורת הרחבה, בין היתר, עקב הליקויים בתשתית העובדתית שמונחת בבסיס ההחלטה, הינה תמוה ומנוגדת למהות הדמוקרטיה".