התנועה לאיכות השלטון קוראת לבטל את סעיף ההתגברות, המאפשר חקיקת "חוק עוקף בגץ", אלא אם יקבע בו כי החוק המתגבר יתקבל ברוב של 80 חברי כנסת
במכתב לשר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן ולעו"ד אורית קורן , המשנה ליועץ המשפטי, כותבת עו"ד מיקה קונר קרטן –הצעת חוק היסוד חשובה וראויה משעה שהיא, לראשונה בתולדותיה של המדינה, מכירה באופן חד משמעי בסמכותה של הכנסת לכונן חוקה בכלל וב"מהפכה החוקתית" בפרט. אולם, חלק מהוראות חוק היסוד המוצע נדמות כסותרות את אותה רוח חוקתית חשובה ומן הראוי לשנותן.
התנועה לאיכות השלטון סבורה כי אין מקום לקיומו של סעיף ההתגברות ובוודאי שלא במתכונתו הנוכחית, אשר מאפשרת את חקיקת חוק התגברות באופן שעלול להיות קל מחקיקת חוק יסוד ואף משינויו.
על פי ההצעה, כותבת עו"ד קונר קרטן, חוק יסוד יש להעביר בארבע קריאות, אשר ביניהן עוברת תקופה של חצי שנה (בין הקריאה השלישית לרביעית) וברוב של 65 ח"כ בקריאה הרביעית, לעומת זאת חוק סותר, על פי ההצעה הנוכחית, יעבור ברוב של 65, בשלוש קריאות בלבד, ללא הגבלת זמן. מה שיוצא מכך, היא מוסיפה, הוא כי חקיקתו של חוק הסותר חוק יסוד עלולה להיות קלה ופשוטה יותר מחקיקת חוק היסוד עצמו או משינויו.
התנועה כאמור קוראת לבטל מעיקרו את סעיף ההתגברות, אלא אם יקבע בו כי החוק המתגבר יתקבל רק ברוב של 80 חברי כנסת בקריאה השלישית (בדומה לסעיפי הנוקשות שנקבעו בחוק יסוד:הכנסת); זאת כדי לקיים הלכה למעשה את רוח הצעת חוק היסוד ולפיה חוקי היסוד הינם בעלי מעמד נורמטיבי עליון.
נדמה שהצעת חוק היסוד, נטען במכתב, לוקה ב"פיצול אישיות" בלתי מוסבר- מחד הצהרה ראויה בדבר מעמדם העל חוקי של חוקי היסוד, הכפפתם להליך חקיקה מיוחד והצהרה על מעמדם העליון. אולם, מנגד קביעת הוראות החותרות באופן ישיר תחת תפיסה זו ומאפשרות חקיקתם של חוקים סותרי חוק יסוד וביטול, הלכה למעשה, של עיקר הייחוד בהליך החקיקה של חוקי היסוד.
מדינת ישראל ,מסכמת עו"ד קונר קרטן ,אינה צריכה את חוק יסוד החקיקה המוצע כתכשיט להתקשט בו ולהתפאר בעליונותה הדמוקרטית, אלא ככלי אמיתי, אשר יבנה באופן כנה ואמיץ את עליונותם של חוקי היסוד, הם אבני היסוד בדרך לחוקת מדינת ישראל.