אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון הגישו הבוקר עתירה לבג"צ: לבטל את ההסכם בין ממשלת ישראל למפעלי ים המלח.
"לא רק שמשרד האוצר נכשל בתפקידו אלא גם נצמד לטעויותיו, לא בחן את ההסכם מחדש וקידם את אישור ההסכם בממשלה וזאת על חשבון האינטרס הציבורי", כך נכתב בעתירה שהגישו הבוקר 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון לביטול ההסכם שנחתם בין משרד האוצר למפעלי ים המלח
'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון הגישו הבוקר (ג) עתירה לבג"ץ בטענה כי ההסכם עם כיל מבוסס על תשתית עובדתית שגויה והינו בלתי מידתי ופוגע בעקרונות הצדק החלוקתי ובאינטרס ציבורי רחב. כמו כן מציינים הארגונים בעתירה כי ההסכם גובש ללא שקיפות ודיון ציבורי מקדים, באופן המהווה הפרת חובות הממשלה כלפי אזרחיה מכוח עקרונות המנהל התקין.
בעתירה מפורטות שגיאות משרד האוצר בחישוב הנתונים שהוצגו לציבור ערב חתימת ההסכם, כאשר לדברי 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון, ההנחות השגויות עליהן התבסס משרד האוצר משליכות על תקינות ההסכם כולו: "ההסכם הוצג לציבור כהסכם המעלה באופן משמעותי את חלקה של המדינה ושל הציבור מפעילות מפעלי ים המלח לסך של 60% ובכך דומה למהלך שהתבצע באמצעות ועדת ששינסקי… אך למעשה, אישור ההסכם מאפשר למפעלי ים המלח להמשיך ולשלם אחוזים אפסיים אל מול רווחיהם העצומים", כך על פי העותרים.
"משרד האוצר, על אף שידע שטעה מהותית בנתונים עליהם התבססה החלטתו לאשר את ההסכם וכי התועלת הציבורית מההסכם נמוכה משמעותית מהתועלת עליה התבסס, לא עצר לבחון מחדש את הנתונים", כך נכתב בעתירה והודגש כי גם לאחר התיקון- המשיך משרד האוצר לחשב את רווחי ההסכם באופן שגוי המערבב מין בשאינו מינו: "גם לאחר תיקון הטעות…החישוב שגוי. כך למשל, חיבר המשיב 2 (משרד האוצר) את התמלוגים ביחד עם מס החברות ללא התחשבות בכך שהתמלוגים מבטאים אחוזים מהמכירות בעוד מס החברות מבטא אחוז מהרווחים", נכתב בעתירה.
בהמשך העתירה נכתב כי לא רק שמשרד האוצר נכשל בתפקידו אלא גם נצמד לטעויותיו, לא בחן את ההסכם מחדש וקידם את אישור ההסכם בממשלה וזאת על חשבון האינטרס הציבורי. "על אף שידע שטעה מהותית בנתונים עליהם התבססה החלטתו לאשר את ההסכם וכי התועלת הציבורית מההסכם נמוכה משמעותית מהתועלת עליה התבסס, לא עצר לבחון מחדש את הנתונים. לדעת העותרות, על משרד האוצר בהיותו רשות ציבורית החובה לבחון מחדש את ההסכם, לאור טעותו המשמעותית המשליכה על מיליוני שקלים אשר אמורים להגיע לקופת הציבור.
לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "ממשלת ישראל לא ביצעה את המוטל עליה ואישרה הסכם רצוף בטעויות שנרקח במחשכים. לא ייתכן שהתנהלות שלטונית מופקרת תעבור ללא ביקורת ציבורית ומשפטית ואנו בטוחים כי בית המשפט העליון יבחן את העתירה בכובד ראש".
לדברי עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון:
"התנועה מצפה מהממשלה להגן באופן נחרץ על האינטרסים של הציבור ועל אוצרות הטבע שלנו. כריכת חובת הנשיאה בעלות "קציר המלח" עם גובה התקבולים המועברים לקופת הציבור – פוגעת באינטרסים של הציבור. הגנה על משאבי הטבע ועל זכויות הציבור בהם מחייבת אסטרטגיה ארוכת טווח ולא הסכמים המשרתים צרכים נקודתיים".
העתירה נכתבה על ידי עו"ד אלי בן-ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, ע"י דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה וסביבה ובאט"ד וע"י עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה, עו"ד מיקה קונר –קרטן, ממונה על תחום ליטיגציה מהתנועה לאיכות השלטון.