התנועה לאיכות השלטון לאקדמיה ללשון העברית: יש לקבוע מונח עברי הולם לפעולה המכונה 'תספורת' חוב
על אף שמדובר בפעולה שנועדה להתחמק מקיום התחייבויות חוזיות תוך עושק של ציבור רחב, הרי שהכינוי "תספורת " שבה היא נודעת בציבור מעניק לה אופי שובב, קליל ובלתי מזיק.
עניינו של המכתב לראשי האקדמיה ללשון העברית הינו הצורך בקביעת מונח עברי הולם לפעולה משדה הכלכלה, המכונה בשיח התקשורתי 'תספורת' חוב. על אף שמדובר בפעולה שנועדה להתחמק מקיום התחייבויות חוזיות תוך עושק של ציבור רחב, הרי שהכינוי שבה היא נודעת בציבור מעניק לה אופי שובב, קליל ובלתי מזיק.
התנועה סבורה כי כחלק מן המאבק בריכוזיות במשק הישראלי מן הראוי לחדש מספר מונחים כלכליים בהקשר זה, באופן שיסיר את המסווה מעל פעולות שונות שבעלי ההון נוקטים בחוסר תום לב ויציג אותן באור הראוי להן. ניתן וכדאי לפתוח מגמה זו בהחלפת המונח 'תספורת אג"ח' במונח עברי הולם.
בימים האחרונים עלו לכותרות המוספים הכלכליים מספר פרשות, אשר להן מכנה משותף אחד: בכולן מדובר בבעל שליטה בחברה מסוימת, אשר בהתקרב המועד שבו עליו לפרוע את חובו למחזיקי אגרות החוב של החברה רואה כי לא יעלה בידיו לפרוע את החוב במועד שנקבע. בצר לו, פונה בעל השליטה למחזיקי האג"ח ומבקש מהם להגיע להסדר חוב – קרי: הוא מצהיר כי אין בידו לפרוע את החוב בהיקף ובמועד שעליהם התחייב, ומציע למחזיקי האג"ח – נושיו – לשלם להם סכום פחות מהמגיע להם, בתוספת הטובות שונות (כמו: פירעון מוקדם, או פירעון מאוחר בתוספת ריבית אטרקטיבית).
פעולה זו של בעל השליטה כלפי נושיו – קיצוץ הסכום שהוא חייב להם בשיעור כזה או אחר – מכונה בשיח הכלכלי בשם 'תספורת' חוב (ובמקרה שלנו: 'תספורת אג"ח'). המונח מגיע מן האנגלית ( haircut).
יצוין כי אפשרותו של בעל שליטה לחמוק ממילוי התחייבויותיו כלפי המשקיעים נעוצה בהיותו שחקן מרכזי במשק ושואבת את כוחה מקיומה של הריכוזיות במשק הישראלי – מספר מצומצם ביותר של בעלי שליטה מרכזיים החולשים על רוב רובו של המשק.
בשל ריכוזיות זו, הגופים הגדולים במשק (כמו בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, המהווים חלק מרכזי ממחזיקי האג"ח המוזכרים לעיל) מעדיפים שלא 'לתקוע מקלות בגלגלי' הסדר החוב – הן בשל הפחד למוטט כלכלית את בעל ההון (דבר שעלול לגרום לתגובת שרשרת כלכלית), והן בשל קשריהם הכלכליים הענפים עם בעל ההון המדובר והרצון להתנהל מתוך גישה של 'שמור לי ואשמור לך'.
אי החזרת חוב היא, ללא ספק, מעשה מגונה ובלתי מוסרי. חברה ראויה צריכה לקבוע וליישם נורמה של החזרת חובות, ולשרש ולגנות נורמות פסולות של אי החזרת חובות. קִעקוע זה ראוי שיתבטא הן במישור המשפטי והחברתי, אולם לא פחות מכך – ראוי שיתבטא בשפת הדיבור.
לאור האמור, סבורה התנועה כי כחלק מן המגמה שהחלה להתעורר במשק הישראלי לאחרונה – מגמה המבקרת את הריכוזיות במשק ושואפת להחזיר את השליטה במשק לידי הציבור – מן הראוי לחדול מן השימוש במונח 'תספורת' חוב, המציירת את בעל השליטה המפר את התחייבויותיו כלפי המשקיעים כמין ילד שובב הקוצץ את בלוריתו של חברו.
התנועה קוראת לאקדמיה להיענות לצורך עליו עמדנו וליצור מינוח חדש שישמש לתיאור הפעולה האמורה, באופן שידגיש את משמעויותיה השליליות, את חוסר המוסריות שבה ואת שאט הנפש שהיא מעוררת. בהקשר זה מציעה התנועה את השימוש בשורשים 'קצץ', הלם', 'קטע' או 'קרקף', ההולמים את כוחניותה של הפעולה האמורה ועל כן מתאימים יותר לתיאורהּ מאשר השורש הניטראלי 'ספר'.