התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה ולשר האוצר שלא לראות בהסתדרות החדשה מייצגת של המחאה העממית כנגד יוקר המחיה ומחירי הדיור
להלן המכתב במלואו:
לכבוד
מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה
ד"ר יובל שטייניץ
שר האוצר
שלום רב,
הנדון: ניסיונותיה של ההסתדרות החדשה להצטרף כנציגת המוחים כנגד יוקר המחיה והדיור
בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר, (להלן: התנועה) הריני לפנות אליך כדלקמן:
מכתב זה עניינו פנייה לראש הממשלה ושר האוצר בקריאה שלא לראות בהסתדרות החדשה מייצגת של המחאה העממית כנגד יוקר המחיה ומחירי הדיור, אלא להבחין כי מדובר בארגון שמהווה גילדה סקטוריאלית על חשבון כלל אזרחי המדינה.
כפי שנראה בהמשך, ההסתדרות הייתה ונותרה ידידתם של שני הסקטורים המהווים את אויביהן הגדולים ביותר של הצמיחה, התחרות וירידת המחירים: הטייקונים במגזר הפרטי, מצד אחד, וועדי העובדים החזקים והשמרנים במגזר הציבורי, מצד שני.
התנועה מבקשת להצביע על כך שאילו בראש מעייניה של ההסתדרות הייתה באמת דאגה כנה לכלל מעמד הביניים ולעובדים שאינם גומרים את החודש, היינו מצפים לראות אותה פועלת לקידום רפורמות ולייעול המשק בכללותו. במקום זאת, למרבה הצער, ההסתדרות עוסקת פעמים רבות בטרפוד רפורמות, בשמירה על כוחם של הוועדים הגדולים ובעידוד הבינוניות, הקיפאון והריכוזיות – והכל כפי שנפרט להלן.
1. בימים האחרונים פורסמו ידיעות לפיהן יו"ר ההסתדרות, מר עופר עיני, נפגש עם מובילי מחאת האוהלים בתל אביב לפגישה שבסופה הודיעו הצדדים כי ההסתדרות תשתף פעולה באופן מלא עם מארגני המחאה בכל הנוגע לדרישות ולדרכי הפעולה מול הממשלה.
2. חבירתו של מר עיני לראשי המאבק מול המצלמות, התקבלה לפי הפרסומים בקרב המוחים בתגובות מעורבות. מן הצד האחד, יש השמחים על הצטרפותו של ארגון העובדים הגדול במדינה למאבק. אך מן הצד השני, רבים הם המצביעים על כך שמדובר במהלך שעלול להתברר כחיבוק דוב ותפיסת 'טרמפ' על גבם של המפגינים, וכי מוטב להם למוחים אם ינערו חוצנם מניסיונותיה של ההסתדרות לחבור אליהם.
3. כמו כן, מכתבה שפורסמה היום עולה כי ראש הממשלה ושר האוצר הגיבו לקריאתו של מר עיני והסכימו להיכנס לשיחות עם ההסתדרות החדשה. עם זאת, לפי הפרסומים מר עיני הודיע כי לא התקבלה פנייה רשמית כזו.
4. התנועה לאיכות השלטון גורסת כי אין לראות בהסתדרות החדשה כמי שמייצגת נאמנה את ההמונים המוחים על יוקר המחיה. זאת, לאור העובדה כי לאורך כל השנים האחרונות לא ראינו שארגון זה מציע צעדי התייעלות כלל-משקיים; תומך ברפורמות המבניות בגופים מונופוליים כמו חברת החשמל, מקורות, הנמלים או מנהל מקרקעי ישראל; או יוצא כנגד הוועדים הגדולים, המרופדים בתקני קביעות ומשכורות הנעדרות כל קורלציה בין תפוקתו של העובד המרוויח אותן לבין גובהן.
ההסתדרות ויוקר המחיה
5. ההסתדרות החדשה שולטת על אחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר במשק. ממרום מעמדה, וכנציגתם של ציבור העובדים ומעמד הביניים, יכולה הייתה ההסתדרות ליזום רפורמות מקיפות של התייעלות וקיצוץ שומנים, או למצער לתמוך ברפורמות כאלו אשר יזמה הממשלה.
6. אילו הדאגה לרווחתו של מעמד הביניים הייתה בראש מעייניה של ההסתדרות, היינו שומעים את קולה הברור במשך כל השנים הללו. היינו שומעים את קולה הברור כנגד הריכוזיות החונקת את המשק ומשביתה את התחרות; כנגד הטייקונים המרפדים את מנהליהם במשכורות ענק על חשבון הוזלת מוצרים ושירותים; כנגד ועדי העובדים החזקים במשק – חברת החשמל, מקורות, הנמלים, רשות שדות התעופה, המורים או עובדי הבנקים –אשר התרגלו למנעמיה של הקביעות ומעודדים בינוניות, קיבעון והיעדר התייעלות. אך לא שמענו את קולה.
ההסתדרות ויוקר הדיור
7. יתרה מכך: אילו יוקר המחיה המאמיר ומחירי הדיור הנוסקים היו באמת ובתמים מדירים שינה מעיניהם של ראשי הארגון, הרי שהיה ניתן לצפות שהארגון יהיה אחד הראשונים לתמוך, לקדם ולהביא לידי גמר את הרפורמה במבנה הארגוני של מנהל מקרקעי ישראל – כידוע, אחד מהחסמים הבירוקרטיים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על שוק הנדל"ן – שאותה מקדמת הממשלה הנוכחית (זאת במובחן מן הרפורמה התכנונית, לגביה הבענו את הסתייגויותינו).
8. האם ההסתדרות הייתה שם, והפגינה את כוחה כנגד המינהל המביא ליוקר הנדל"ן? רחוק מכך. במשך קרוב לשנתיים, מאז ההודעה על צאתה של הרפורמה לדרך ועד לחודש מאי האחרון, עמדה ההסתדרות לצדו של המינהל וטרפדה את הרפורמה הארגונית שיועדה לו, שנועדה לייעל את עבודתו וכתוצאה מכך – להוזיל את מחירי הדיור.
ההסתדרות וידידותה עם ראשי המשק
9. מגזר הטייקונים, לצד ועדי העובדים הגדולים, מהווים גילדות סקטוריאליות בעלי פוטנציאל הרסני לצמיחה ולתחרותיות במשק – הטייקונים בשוק הפרטי, הוועדים במגזר הציבורי: הטייקונים שומרים על מונופולים פרטיים ומחירים גבוהים; הוועדים שומרים על מונופולים ציבוריים, כמו חברת החשמל, הנמלים ורשות שדות התעופה.
10. הטייקונים והוועדים מחזיקים את מדינת ישראל במקום ומונעים את הצמיחה, התחרות וירידת המחירים. ההסתדרות, למרבה הצער, הינה ידידתם הקרובה של שני הסקטורים הללו.
11. המחאה החשובה והאותנטית המתנהלת כיום ברחובות מאיימת לעקוף את שני הסקטורים האינטרסנטיים הללו, וליצור שינוי בסיסי דרך פנייה ישירה לממשלה. יש לחשוש כי בשל כך ההסתדרות מנסה לחבור למובילי המחאה. יש לחשוש כי בשליחותם של הטייקונים והוועדים הגדולים, היא מנסה ליצור מראית עין של אהדה למאבקם של המוחים, אך במקביל תנסה להשתלט על מחאתם, למסמס אותה ולהפוך אותה לבלתי אפקטיבית. שהרי, כאמור – לו באמת הייתה ההסתדרות מוטרדת עמוקות מיוקר המחיה, היינו מצפים לראות אותה ולשמוע את קולה בנושאים אלו בשנים האחרונות.
הבהרות
12. יודגש כי לתנועה אין דבר וחצי דבר כנגד ארגוני עובדים והתארגנויות במקום העבודה כשלעצמם – נהפוך הוא: זכות ההתאגדות היא זכות בסיסית, וארגוני העובדים ממלאים תפקיד חשוב בשמירה על זכויות ציבור העובדים וצמצום פערי הכוחות שבין העובדים לבין המעסיקים.
13. הבעיה מתחילה כאשר ארגונים כאלה צוברים כוח ומעמד ומסתאבים; כאשר ארגונים כאלה שוכחים כי מטרתם לקדם את המשק ולהשתמש בכוחם לטובת הציבור הרחב ושיפור הכלכלה; כאשר ארגונים כאלה מונעים צעדי התייעלות, נלחמים על שימור הסדרי קביעות ושכר מקוממים ומעכבים תחרות וצמיחה.
14. יודגש עוד, כי התנועה אינה מתנגדת באופן גורף למדיניות של שכר גבוה ותגמול הגון. יש לעודד מערכת שמתגמלת עובדים חרוצים וטובים, שמתמרצת מצוינות ושמספקת שכר ראוי ואף גבוה לבעלי תפקידים שמוכיחים את עצמם ומבטאים את כישרונותיהם.
15. הבעיה מתחילה כאשר המערכת קופאת על שמריה ומעודדת בינוניות; כאשר עובדים יודעים שדבר אינו מאיים על מקום העבודה שלהם ואיש אינו בוחן את התפוקה שלהם; כאשר ועדים כוחניים משמרים מדיניות שכר שערורייתית במקומות עבודה שזקוקים נואשות להתייעלות ולרפורמת שכר אשר תתגמל את הכישרון וההישגים ותפעיל סנקציות כלפי העצלות ורפיון העשייה. כך הגענו למצב שבו נתב בחברת נמל אשדוד מרוויח מעל 67,000 ₪, בעוד שמתמחה המבצע מעבר לשעות העבודה 9 תורנויות של 30 שעות בחודש מרוויח כ-9,000 ₪ נטו.
16. המצב העגום שמקרקע את המשק שלנו ומקצץ את כנפי הצמיחה שלו, צריך להיפתר בפעולת מלקחיים אפקטיבית:
16.1. במגזר הפרטי, יש להמתין למסקנות של ועדת הריכוזיות, שכבר מגבשת את מסקנותיה בימים אלה, ולקוות כי הוועדה תמליץ על ביטול ההחזקות הצולבות ופירמידות השליטה, המונעים תחרות ומנתבים את פירות הצמיחה במשק לכיסם של בעלי השליטה.
16.2. במגזר הציבורי, יש להביא לשני שינויים מהותיים: ראשית לשינוי דרסטי במגמותיה ואופן פעולתה של ההסתדרות: מארגון המהווה כלי בידיהם של הוועדים הגדולים ושליטי ההון, יש להשיב אותה לייעודה המקורי: כלי בידיו של מעמד העובדים הרחב, לשם עידוד הצמיחה והטבת מצבם של עובדים רבים ככל שניתן. שנית, יש להתיר ולפשט את סבך הבירוקרטיה הממשלתית הבלתי-אפשרית בכל תחומי החיים, ובראשם הדיור.
לסיכום
17. ההסתדרות החדשה מנסה ליצור מצג של חבירה אל דעת הקהל ואל המוני הישראלים המוחים ברחובות. אולם מעיון בפעולותיה לאורך השנים האחרונות ברור שהיא בחרה שוב ושוב להיות בצד הלא נכון של הגדר: לצד הוועדים החזקים ולצד הטייקונים, לצד הבינוניות, הקיפאון והאדישות – במקום לצד מעמד הביניים, ההתייעלות והובלת המשק קדימה.
18. אם בדעת הממשלה להאזין לקולות האותנטיים העולים מן המחאה העממית שאנו עדים לה, טוב יעשו אם יתעלמו מניסיונותיה של ההסתדרות החדשה להציג עצמה כמי שמבטאת ומייצגת מאבק זה. הטייקונים, הוועדים וההסתדרות ייאלצו, בזאת הפעם, לעמוד מן הצד ולהיווכח שהציבור והממשלה אינם זקוקים לתיווכם ולעצותיהם, שהציבור והממשלה יודעים כי הם חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.