התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה בבקשה לדרוש הטלת קלון על צחי הנגבי ולערער על זיכויו
במכתבה מציינת התנועה כי הנגבי נמצא אשם בעבירת עדות השקר, תוך שמהממצאים אשר נקבעו בפסק הדין עולה שהוא ביצע מעשים חמורים ביותר הכוללים הגשת תצהיר שקרי ומסירת עדות שקר בעדות בעל פה בפני ועדת הבחירות.
התנועה סבורה כי בנסיבות העניין על הפרקליטות לטעון במסגרת הטיעונים לעונש כי יש להטיל על צחי הנגבי קלון ובכך למנוע את המשך פעילותו בחיים הפוליטיים בתקופה הקרובה. להבדיל מעונשים הקבועים בחוק באופן ברור יותר, המושג קלון הינו יותר דומה לרף התנהגותי ועל כן יכול ויקבל משמעות שונה ממקרה למקרה. מאחר ומושג "הקלון" הינו מושג עמום, נקבעו בפסיקה מאפיינים שונים המסייעים לקבוע אם יש בעבירה משום קלון.
לענייננו, בזמן המעשים כיהן ח"כ הנגבי באחד התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי בישראל – שר בממשלת ישראל; מאז ועד היום עדיין מחזיק הנגבי בתפקיד ציבורי בכיר ומכהן כחבר כנסת ויו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת ישראל; מדובר בעבירה חמורה ביותר עליה יש עד 7 שנות מאסר ואשר בוצעה על ידי הנגבי ביודעין; העומדת בקשר ברור לפרשה כולה של המינויים הפוליטיים למענם פעל הנגבי בהיותו השר לאיכות הסביבה.
בנוסף קוראת התנועה לפרקליטת המדינה לערער על זיכויו של הנגבי בעבירות המרמה והפרת האמונים נוכח מעורבותו בפרשת המינויים הפוליטיים. היקף התופעה חומרתה ונראותה הציבורית מחייבים שלא להסכים עם המסר שיצא מבית משפט השלום, לפיו קידום ענייניהם של 115 אנשים בעלי זיקה פוליטית ואישית, אינו מקים אחריות פלילית.
עצם העובדה כי מקרה זה הוא הראשון בו נדונים מינויים פוליטיים במסגרת המשפט הפלילי, מחייבת כי הנורמה האוסרת מינויים כאלה תעוצב בצורה שלמה וראויה, ותשמש מורה דרך מכאן והלאה ותמרור אזהרה חד וברור לאישי ציבור בכירים. זאת בייחוד כאשר המלחמה בשחיתות והמאבק למינהל תקין נמצאים כיום בראש סדר העדיפויות הציבורי ובכלל זה גם ביעדיה של פרקליטות המדינה.