לאור הפרסומים בדבר החקירה הפלילית את פרשת קרקעות המלח, פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה לקבוע מועד לדיון בעתירה בעניין קרקעות המלח אותה הגישה לפני שש וחצי שנים
יצוין כי עתירת התנועה מנעה מההסכם להבשיל למיזם נדל"ן.
לפני שש וחצי שנים הגישה התנועה עתירה לביטול ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חברות המלח, לפיו יקבלו חברות המלח הטבה בשווי של למעלה ממאה מליון ש"ח בשינוי ייעוד קרקעות ששימשו את החברות בעתלית ובאילת ליצור מלח והפיכתן לקרקע לבנייה, זאת עקב פגמים קשים בהסכם.
ביום 28.10.03 הוציא השופט אליהו מצא צו ביניים ארעי המורה למנהל מקרקעי ישראל ולמועצת מנהל מקרקעי ישראל להימנע מלפעול על-פי ההסכם שנחתם עם חברות המלח (שבשליטת משפחת דנקנר).
ביום 28.10.05 החליט בג"צ " לדחות את המשך שמיעתה של העתירה למועד אחר, וזאת מתוך תקווה כי בתקופת הביניים יחליט שר האוצר החלטה בענייננו. תוך חמישה חודשים מהיום תוגש מטעם המדינה הודעה משלימה על-אודות מה שאירע בתקופת הביניים, ובעלי-הדין האחרים יהיו רשאים להגיב על אותה הודעה תוך 20 ימים נוספים. בהיאסף כל מסמכים אלה אל תיק בית-המשפט יוחלט על דבר המשך ההליכים. "
מאז ועד היום, אחת לחצי שנה לערך המדינה מעדכנת כי לא חלה התקדמות ובית המשפט מחליט, כי על המדינה להגיש הודעת עדכון נוספת, עם קבלת החלטתו של שר האוצר בעניין נשוא העתירה, או בתום תקופה של כששה חודשים, לפי המוקדם.
עד עתה טרם נתקבלה מהמדינה תגובה ולו מקדמית לגופם של דברים וכן טרם התקיים דיון בבקשה לצווים על תנאי.
לאחרונה פורסם כי חקירה פלילית נפתחה בנוגע להסכם.
בעקבות כך פנתה התנועה בבקשה לבג"ץ לקביעת מועד לדיון בעתירה.
התנועה סבורה, כי מן הראוי שהמדינה תעבד את המידע החדש שברשותה ולאורו תבחן מחדש עמדתה ותגבש עמדה עדכנית לגופם של הצווים לצורך הגשתה לבית המשפט הנכבד.
בין היתר, על המדינה להבהיר, האם עומדת היא על תקפו וחוקיותו של ההסכם שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חברות תעשיות המלח או לחלופין האם בכוונתה לבטל את אישורה להסכם מן הנימוקים המפורטים בעתירה ו/או מנימוקים נוספים.
התנועה מבקשת כי בית המשפט הנכבד יורה למדינה להגיש הודעה מעודכנת כאמור, ובהתאם לכך יקבע את התיק לדיון בפניו.
כזכור בעתירה ביקשה התנועה מבית המשפט, להוציא צווים על תנאי שיורו למדינה ולמועצת מינהל מקרקעי ישראל להימנע מלפעול על פי ההסכם שנחתם בין המועצה לבין חברות המלח שבשליטת משפחת דנקנר, הסכם לפיו יקבלו חברות המלח זכויות בניה בעת שינוי יעוד קרקעות בהיקף של כ 2000 דונם בעתלית ובאילת, אשר שימשו אותן עד כה ליצור מלח (בעיקר לבריכות אידוי). על-פי ההסכם יקבלו חברות המלח 50 אחוז מזכויות הבניה על הקרקעות בעתלית ו30 אחוז מזכויות הבניה על הקרקעות באילת לאחר שינוי יעודן לקרקע המשמשת למגורים.
לטענת התנועה הענקת הזכויות על פי ההסכם נעשתה בחוסר סבירות קיצונית, כאשר ההסכם המעניק לחברות המלח הטבה כספית במקרקעי המדינה העומדת על פי חוות דעת מטעם מנהל מקרקעי ישראל על עשרות מיליוני דולרים (למעלה ממאה מליון ש"ח). וזאת בין השאר בשל סווגן הבלתי נכון ובלתי ראוי של הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.