התנועה לאיכות השלטון עתרה לבגץ לשלילת רשיון לאיזוטסט מאחר שמואשמים בעבירות עם קלון משמשים כבכירים

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום לבג"צ, באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, דניאל קֵירֹס ומיקה קונר קרטן, בעתירה לצווים על תנאי אשר יורו למדינה לנמק מדוע לא יישלל האישור של איזוטסט בע"מ כמעבדה מאושרת לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953 נוכח העובדה שמואשמים בעבירות שיש עמן קלון משמשים במעבדה, בין היתר בתפקידים בכירים, בניגוד לדין; יורו למדינה לאשר או להכחיש שהיא הסכימה לחזרתו לאיזוטסט של מורשע בעבירה שיש עמה קלון, בניגוד לדין ויורו למדינה לנמק מדוע החליט הממונה על התקינה שהפתרון ה"יצירתי" (שאינו פתרון) שבחר על מנת להימנע מלשלול את אישורה של איזוטסט – מינוי מנהל הבטחת איכות בודד לאיזוטסט במשרה חלקית – לא ימומן על ידי איזוטסט, גוף פרטי למטרת רווח שאינו עומד בתנאים להחזקת אישורה – אלא ימומן על ידי הציבור.

כן ביקשה התנועה צווי ביניים אשר ימנעו את חזרתו של מר שוקר המורשע לאיזוטסט עד לבירור העתירה אם לא יושעה אישור המעבדה וימנעו את השתתפותם של הדירקטורים הנאשמים בישיבות דירקטוריון נוספות עד לבירור העתירה אם לא יושעה אישור המעבדה.

הכללים של משרד התמ"ת קובעים בבירור ומטעמים מובנים, כי אסור שאדם אשר נאשם או מורשע בעבירה שיש עמה קלון ישמש עובד, דירקטור, מנהל או בעל ענין במעבדות מאושרות, אשר מקבלות אישור מהממונה על התקינה על מנת לבצע בדיקות תקינה, לשם הבטחת בטיחות המבנים, התשתיות והמוצרים שמשמשים את הציבור.

בניגוד גמור לכללים האמורים, אנשים המכהנים כדירקטורים ו/או בעלי ענין באיזוסטס הואשמו בעבירות אשר אף הוכרו למעשה על ידי הממונה על התקינה כעבירות שיש עמן קלון. להבנת העותרת (והדברים לא הוכחשו על ידי המדינה), הואשם בכיר באיזוסטס באיומים על ממלא תפקיד ברשות להסמכת מעבדות.

בנוסף נטען בפני התנועה כי המדינה הסכימה שיחזור לאיזוטסט מנהל סניף לשעבר, שחר שוקר, אשר הורשע בפסק דין חלוט בשידול לשבועת שקר בכך שבמסגרת ערר של איזוטסט על השעיית הסמכתה, שידל עובד הכפוף לו ליתן תצהיר שקר על בדיקת תקן שלמעשה לא בוצעה מעולם. זאת למרות שלפניכן קבע הממונה על התקינה למעשה את המובן מאליו – כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון וכי יש להרחיק את מר שוקר מאיזוטסט. על אף מספר מכתבים של התנועה, נמנעה המדינה מלאשר או להכחיש כי היא הסכימה הסכמה פסולה כאמור.

בעתירה טוענת התנועה לענין החומרה של העבירות נשוא האישומים וההרשעה, שאינן מעשים אקראיים מחוץ לעבודה אלא מעשי איומים וזיוף מצדם של בכירים ומנהלים במעבדת תקינה לשם השחתה והכשלה של הפיקוח הציבורי על המעבדה – אותו פיקוח אשר אמור להבטיח את בטיחות הציבור. נוכח העבירות הנדונות ונסיבותיהן טוענת התנועה כי מדובר בקלון מובהק וכי לא בכדי קבע הממונה שיש קלון, וכי הימנעות הממונה מלהתנות את אישורה של איזוטסט על הרחקת הנאשמים והמורשע ממנה, על אף שיש לו סמכות לעשות זו שהופכת לחובה בנסיבות החמורות של העניין, הינה בלתי סבירה באופן קיצוני.

התנועה טוענת בעתירתה: "הימנעות זו הינה בלתי סבירה נוכח הנסיבות החמורות של המקרים הנדונים; הימנעות זו הינה בלתי סבירה נוכח העובדה שמדובר בעבירות וחשדות לעבירות שבוצעו בלב מלאכת התקינה עצמה, לרבות מעשי זיוף וחשדות לאיומים על מנת להשחית את תוצאות פועלו של גוף המפקח על מהימנות התקינה; הימנעות זו הינה בלתי סבירה נוכח המעמד הבכיר של הנאשמים והמורשע הנדונים; הימנעות זו הינה בלתי סבירה נוכח השלכות הרוחב של התקדים של העלמת עין אל מול מעבדה מאושרת, ששדרת הפקידו שלה נגועה בשורה של גילויי חשדות לעבירות (והרשעה בעבירה) לשם השחתת הפיקוח על בדיקות תקינה פרטיות. כל אחת מסיבות אלה – קל וחומר צירופן – קוראים להתערבותו של בית המשפט הנכבד."

כן עומדת התנועה בעתירה על כך שה"פתרון" ה"יצירתי" שבחר הממונה על התקינה על מנת להימנע משלילת אישור המעבדה – מינוי מנהל הבטחת איכות בודד במשרה חלקית – אינו פתרון כלל ואינו פותר אותו מלפעול כמתחייב. כן טוענת התנועה נגד החלטתו הבלתי סבירה של הממונה, לפיה מי שיצטרך לממן "פתרון" "יצירתי" זה לא יהיה הגוף הפרטי שאינו עומד בתנאי החובה לאישורה; מי שיצטרך לשלם, על פי ההחלטה המקוממת, הוא הציבור.