היועץ המשפטי לממשלה לתנועה לאיכות השלטון: הפניות בענין מר יעקב אפרתי וחברי הנהלת מינהל מקרקעי ישראל נוספים הועברו לטיפולו של פרקליט המדינה
התנועה דרשה לפתוח בבדיקה בענין ההטבות שהתחייב מר יעקב אפרתי להעניק ליזמי פרוייקט אקווריה ובנוסף, לבחון את ההיבטים המשמעתיים של הפרשה
במכתב ביום 11/1/2009 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי פניית התנועה לאיכות השלטון בעניין יעקב אפרתי וחברים אחרים בהנהלת מינהל מקרקעי ישראל, הועברו לידי פרקליט המדינה.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, באמצעות מנהל המחלקה לליטיגציה כלכלית עו"ד דניאל קֵירֹס, בדרישה לפתוח בבדיקה בעניין ההטבות שהתחייב מר יעקב אפרתי להעניק ליזמי פרוייקט אקווריה. במכתב נוסף דרשה התנועה מהיועץ, מנציב שירות המדינה ומשר הבינוי והשיכון המופקד על המינהל, לבחון את ההיבטים המשמעתיים של הפרשה.

כזכור, בחודש אוגוסט 2008 הוציא מבקר המדינה "דו"ח ביקורת על פרויקט אקווריה", בו תוארה ההתנהלות הפגומה של רשויות המדינה בנוגע לאקווריה, שהינה מיזם תיירותי מהגדולים שתוכננו בישראל. מהדו"ח עלה כיוון פסול של הקצאה של כאלף שלוש מאות דונמים של קרקעות המדינה, ללא מכרז ותוך הענקת הטבה חריגה בדמי חכירה ואף מענק בשיעור של עשרות מיליוני דולרים, למיזם שכדאיותו מוטלת בספק רב. כל זאת, כאשר המיזם המתוכנן סותר את הפרוגרמה שאושרה וסותר את תכנית המתאר; כאשר שומת הקרקע אינה עדכנית ואינה לוקחת בחשבון בדיקות המצביעות על שימוש חלופי יעיל יותר של הקרקע. ואם בכך לא היה די, מהדו"ח עלה חשש שמדובר לאמיתו של דבר לא במיזם תיירות ממש אלא במיזם של מסחר (אם לא במיזם נדל"ן או אף בקזינו), ואם כך – הרי נשמט כל בסיס להקצאת הקרקע בפטור ממכרז, למענק, לשומה נמוכה מהשומה לקרקע למסחר ולהטבות מיוחדות אחרות. [ יצוין כי משרד התיירות הודיע לתנועה לפני מספר שבועות, בתגובה לפניית התנועה אליו, כי ההליכים להמלצה על פטור ממכרז ומענק לאקווריה מוקפאים עד תיקון ליקויים חמורים שעלו בדו"ח].

בדו"ח, מבקר המדינה קבע כי על אף שהסכם פיתוח מהווה (כמעט) נקודת אל-חזור בהקצאת קרקע, ועל אף שמשרדי האוצר והתיירות פנו אל המינהל מספר פעמים בבקשה להמתין לסיכום הסכם פיתוח ולהתנותו בתנאים החשובים לאינטרס הציבור, החליט מנהל המינהל יעקב אפרתי, (לאחר שפנה לגופים ממשלתיים במכתב תמיכה בפרוייקט אקווריה מבלי להיכנס לבדיקות הכלכליות על אף שהנתונים הכלכליים שהזמין המינהל עצמו כבר הצביעו על העדר כדאיות כלכלית), יחד עם חברים נוספים בהנהלת המינהל, לסכם עם היזם על חתימה על הסכם פיתוח (ראו ע' 22 לדו"ח).

בנוסף קבע מבקר המדינה כי, על אף שעל-פי החלטות מועצת המינהל דמי החכירה להקצאה לתיירות יהיו (למעט חריגים שאינם לענייננו) דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא (91% מערך הקרקע) ועל אף שחריגה מהחלטות המועצה מחייבת החלטה ואישור של המועצה עצמה, הודיע מר אפרתי ליזם כי בהמשך למשא ומתן שהתקיים ביניהם לבין משרד ראש הממשלה, הוא מאשר את הסכמת היזם לשלם דמי חכירה שנתיים בשיעור 5% בלבד. המבקר קובע כי מר אפרתי אף שלח העתק מהמכתב לשרים ולמנכ"לי המשרדים הרלוונטיים (בנוסף למשלוח נוסף על ידי היזם עצמו), ואלה הביאו בחשבון את ההתחייבות בהחלטותיהם ובחישוביהם. המבקר הבהיר בדו"ח כי מר אפרתי לא הודיע ליזם כי ההטבה המפליגה מותנית באישור המועצה, מאחר שהיא נוגדת את החלטותיה. רק בדצמבר 2006, יותר משנה מההתחייבות של מר אפרתי, החליטה הנהלת המינהל להביא הענין בפני המועצה.

לסיכום קבע המבקר:

"משרד מבקר המדינה מעיר כי החלטתו של מנהל המינהל, מר יעקב אפרתי, נגדה את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ואת החלטותיה ומטילה סיכונים על המדינה כגון: האפשרות שהיזם ישעבד את הקרקע ללא תלות בהקמת הפרויקט ועד למועד השעבוד ישלם למדינה רק חלק קטן מערך הקרקע. סיכון נוסף נוגע לקושי אפשרי של המדינה לגבות דמי חכירה במקרה של כשלון הפרויקט. כמו כן ההחלטה מרעה את תזרים המזומנים של המינהל ובה בעת מיטיבה עם תזרים המזומנים של היזם. בהחלטת מנהל המינהל מקופלת הטבה כלכלית ליזם שכן במועד קבלת ההחלטה הייתה הריבית הגלומה בתשלום דמי חכירה שנתיים נמוכה מריבית השוק לאשראי לפרויקטים תיירותיים. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה זה בסמכותו של מנהל המינהל לתת התחייבות בניגוד לדין (החלטות המועצה) ולהיטיב עם היזם בלא הסכמה מראש של המועצה ובלא שהיתנה את הבטחתו ליזם בהסכמה כזו".

במכתבי התנועה נטען כי עולה מהדו"ח כי מר אפרתי וחברי הנהלה הנוספים הנזכרים פעלו באופן שיש בו כדי להעניק הטבות כלכלית ניכרת – הטבות העומדת בניגוד לכללים – לבעלי הון, וכי מתן הטבות כלכליות ניכרות בקשר להיקף עצום של כ-1300 דונם של קרקע ציבורית, בניגוד מפורש לכללים – מהווה סטייה חמורה מן השורה על ידי עובד מדינה בכיר מאוד, על כל המשתמע מכך. לטענות התנועה, הנסיבות – נכסי ציבור בשווי אדיר, ערכה של ההטבה החריגה, הסתירה הברורה עם הכללים, הפצת מכתב ההתחייבות באופן שיש בו כדי לשריין את ההטבה עבור היזם , יחד עם החזקה שהנהלת המינהל מכירה את הכללים ואת השפעתה של הפצת מכתב ההתחייבות טרם אישור המועצה – מעלות תמיהה מדאיגה, וכי ריצתו של מר אפרתי לסכם על הסכם פיתוח למרות שהנתונים הכלכליים הצביעו על העדר כדאיות של הפרויקט כולו ולמרות הדרישות המאוד מובנות של המשרדים הרלוונטיים להמתין, רק מחזקת את התמיהה.
נוכח כל האמור ביקשה התנועה כי היועץ המשפטי לממשלה יורה על בדיקת הפרשה. לטענת התנועה, התמיהה המדאיגה העולה מן הפרשה, אינה משאירה מקום לכך שיסתפק בקריאת הדו"ח ללא כל בירור נוסף.
בנוסף, כאמור, פנתה התנועה ליועץ המשפטי לממשלה, לנציב שירות המדינה ולשר הבינוי והשיכון המופקד על המינהל, בדרישה שהם יבחנו את ההיבטים המשמעתיים של הפרשה.
התנועה טענה כי המעשים והנסיבות העולים מן ה דו"ח מהווים, באופן ברור, מעשים והתנהגות הפוגעים במשמעת שירות המדינה, אי קיום המוטל על עובד מדינה ו/או התרשלות והתנהגות בלתי הולמת אשר אף עלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה.
לטענת התנועה, האופי המובהק של המעשים של מר אפרתי ושל חברי הנהלה אחרים כמעשים שיש בהם כדי לפגוע באופן קשה בתפקודו של השירות הציבורי – ברור: ברור כי הריצה של מנהל המינהל מר אפרתי לסכם הסכם פיתוח, תוך תמיכה בפרוייקט המתעלמת במופגן מהנתונים הכלכליים של המנהל עצמו וחרף בקשות חשובות של משרדי ממשלה להמתין, מהווה פגיעה תפקודית קשה. כמו כן, מתן התחייבות בעלת השלכות כלכליות וחלוקתיות כבירות בניגוד לכללים (ההטבה בדמי החכירה), תוך הפצתה באופן המכשיל משרדי ממשלה אחרים והמביא אותם לקחת את ההתחייבות בחשבון בשיקוליהם ובחישוביהם, כך שיוענקו הטבות מוטעות על סמך הטבות מוטעות אחרות, אינו מהווה רק שיבוש של התפקוד המשותף והיעיל של משרדי ממשלה. מדובר בהתנהלות היוצרת מצב של תסבוכת של התחייבויות במשרדים שונים, שאותה יוכל בעל הון לנצל כדי להוציא הטבות מפליגות שאינן מתיישבות עם אינטרס הציבור, כפי שאירע בסדרה של פרשות קודמות בממשקי הון-שלטון בישראל. מדובר לא בפגיעה בתפקוד סתם, אלא בגרימת ליקוי מאורות תפקודי ממש.
בענין מצב התדמית של מינהל מקרקעי ישראל באופן כללי, הזכירה התנועה את הטענות בשיח הציבורי בשנים האחרונות לפיהן מינהל מקרקעי ישראל הינו גוף בלתי שקוף שבו החשש לחבירה בין הון לשלטון הינו כבד, תוך שהיא מצטטת דברים נוקבים שנשא מנהל המינהל לשעבר עו"ד אבי דרכסלר בכנס ירושלים הראשון לאיכות השלטון בישראל:

"שאל אותי בשיחה המקדימה להרצאה פרופ' שלמה חסון, למה כל הפוליטיקאים נלחמים על מינהל מקרקעי ישראל בחלוקת השלל כשהם הולכים להקים ממשלה. מהסיבה הפשוטה, שזה המקום היחיד בו כל החלטה איננה צריכה להיות מתוקצבת. לצורך העניין, אם יחליט שר הבריאות ללכת לאנשים שעומדים בחוץ ושובתים רעב, לצורך תרופה הוא צריך סעיף בספר התקציב, הוא לא יודע מאיפה להביא את זה. אם יבוא למנהל מקרעי ישראל יזם שחרג בבנייה בקנין ב-20,000 מ"ר, הוא יכול למצוא דרך משפטית פשוטה מאד לא לשלם, זה מצריך רק חתימה אחת, והדבר לא יירשם בשום מקום.
….
…הסיפור הזה שבו מדינת ישראל רוצה להיות השליטה על הקרקע ולתת למי שקונה את הזכויות רק חכירה, ולהמשיך ולשלוט לאורך כל חיי הנכס, ולהגיד לבן אדם מה מותר ומה אסור, ולגבות עבור זה תשלום, זאת תופעה שתשחית. היא משחיתה היום, היא תמשיך להשחית ושום פתרון לא יפתור את זה – לא הקמת רשות ולא שום דבר אחר. הפתרון היחיד שיכול להיות זה ניתוק, מהרגע שהקרקע תימכר במכרז, ויעבירו את הבעלות לאנשים. מאותו הרגע לא תהיה שחיתות, תהיה שקיפות, זאת הדרך היחידה לצאת מכל הסיפור שנקרא שחיתות במקרקעי ישראל…." (כנס ירושלים הראשון לאיכות השלטון בישראל – המאבק לטוהר המידות, 2007, ע' 162-163).

מדובר בדבריו של מנהל לשעבר של המינהל אשר רואה את הבעיה של שחיתות במינהל כחמורה כל כך, עד שאין לה תקנה ללא חיסול המינהל. ואין הוא הבכיר היחיד שכבר התבטא כך באופן פומבי בשנים האחרונות.