התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ ליישום מיידי של מסקנות דו"ח הוועדה הממלכתית בנושא סיוע לניצולי השואה בראשות השופטת דליה דורנר.
התנועה דורשת גם פעולה ללא דחוי להעברת הקיצבה או הסיוע הכספי לניצולים בהתאם להמלצות הוועדה.
התנועה לאיכות השלטון באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב, צרויה מידד-לוזון ודניאל קירס מבקשים מבג"צ להוציא צו על תנאי המורה לראש הממשלה לממשלה, ולשר האוצר לנמק מדוע לא יימנעו מלעכב את יישום המלצות דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא סיוע לניצולי השואה בראשות השופטת ד' דורנר ובמסגרת זו מדוע לא יפעלו בלא דיחוי ועוד במהלך שנת 2008 להעברת קצבה חודשית ו/או סיוע כספי אחר לניצולי השואה וכן כל סיוע נוסף במתן שירותים, שיעלה בקנה אחד עם המלצות הוועדה. וזאת לאור העובדה שוועדת דורנר מצאה כי המדינה פעלה בחוסר סבירות קיצוני, הפרה את חובתה המשפטית כלפי הניצולים ופגעה בקניינים, תוך הפרת התחייבויות שלקחה על עצמה במסגרת הסכמי השילומים עם ממשלת גרמניה. כל זאת בשעה שעיכוב נוסף ביישום ההמלצות, כעולה מישיבה בראשות ראש הממשלה מיום 29.7.2008, ולמעשה כריכת הדיון בהן בדיוני התקציב לשנת 2009, יביאו לכך שניצולים רבים, אשר מטבע הדברים הינם אנשים קשישים ברובם, לא יזכו ליהנות מתיקון העוול המשפטי העמוק עליו הצביעה ועדת דורנר, באם תימנע הממשלה מיישום מיידי של מסקנות הוועדה. התנועה מבקשת דיון דחוף בעתירה וזאת מאחר ובכל יום שעובר ללא יישום הדו"ח נפטרים בישראל ניצולי שואה שמהם כפי שנקבע בדו"ח נגזלו זכויותיהם על ידי מדינת ישראל משך עשרות שנים. דו"ח ועדת החקירה הממלכתית קבע כי מדינת ישראל ויתרה בשם ניצולים על זכותם לתבוע פיצויים ממערב גרמניה ללא הסכמתם ואז הפרה את התחייבותה לדאוג להם בעצמה, תוך קיפוחם של אותם ניצולים. הדו"ח קבע כי חובת המדינה – שבענין ההיבט המוסרי שלה אין להכביר מילים – אינה רק חובה מוסרית אלא הינה גם חובה משפטית.
הדו"ח קבע כי למדינה חובה משפטית להעלות את גובה התגמול החודשי באופן שישקף את הפגיעה בזכות הקניין של הניצולים שקופחו וכי יש להעלותו לשיעור של 75% מהרנטה (וזאת, כאשר הוועדה כבר התחשבה בשיקולים תקציביים, "וזאת, בראש ובראשונה, מתוך חשש שאחרת תימצא עילה לדחיית המלצותינו" . לפי פרסומים בכלי התקשורת, ציינה השופטת דורנר כי להערכתה, הקצבת 20 יום ליישום ההמלצות היה "מאמץ נכון משום שחשבנו שאחרת יהיה דוח אבל לא יהיו ניצולים". ביום 27.7.2008 פנתה התנועה לאיכות השלטון לראש הממשלה, ליועץ המשפטי לממשלה, לשר האוצר, לשרים אחרים רלוונטיים ולבעלי תפקידים נוספים, בדרישה ליישום מיידי של דו"ח ועדת החקירה הממלכתית. ביום 29.7.2008 החליט למעשה ראש הממשלה, לסרב לבקשת התנועה ליישם את דו"ח ועדת החקירה הממלכתית באופן מיידי. וכי הממשלה "צפויה" לדון ביישום הדו"ח "לא יאוחר" מדיוני התקציב 2009. כאמור, בכל יום שחולף נפטרים עוד ניצולי השואה אשר קופחו על ידי המדינה, לגביהם ראתה הוועדה הצדקה לעשות "מאמץ עליון" להביא לתיקון המעוות "בזמן הקצר ביותר האפשרי"; דא עקא, על-פי האמור בהודעת ראש הממשלה, דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לא ייושם באופן מיידי; ראש הממשלה מוכן לכך שיישום הדו"ח ימתין עוד חודשים רבים. ובינתיים – נפטרים עוד ועוד ניצולי שואה. התנועה אינה מוכנה להעלות על הדעת את האפשרות שנכנסת לשיקולי המשיבים העובדה, שכל ניצול שואה ההולך לעולמו יחסוך כסף לתקציב המדינה. הימנעות מפעולה מיידית כדי לעשות צדק (חלקי) עם ניצולי השואה (כאשר מצויות בידי הממשלה ראש הממשלה והשרים כל הסמכויות הנדרשות על מנת לעשות כן) – בלתי נסבלת היא.