התנועה לאיכות השלטון דורשת מהמדינה לסרב לבקשת OPC שבבעלות האחים עופר לאשר מחדש את ההסכם להקמת תחנת כוח פרטית במישור רותם התנועה דורשת כי יש לקיים מכרז חדש ומחזקת את פקידי האוצר אשר עומדים על ביטול המכרז.
התנועה לאיכות השלטון
התנועה פנתה בדרישה זו לשרי האוצר, התשתיות החשב הכללי, מנכ"ל משרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה. במכתבה מציינת עו"ד נילי אבן חן מנהלת המחלקה הכלכלית של התנועה כי חברת OPC שבשליטת האחים עופר זכתה במכרז שנערך על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית להקמת תחנת כוח פרטית במישור רותם. בעקבות טעות במכרז אשר נאמדה ב-130 מיליוני ₪ עתרה התנועה למען איכות השלטון לבג"צ בבקשה לתיקון הטעות. לאחר עתירה זו אימצה המדינה את עמדת התנועה וסירבה לשלם לחברה את הטעות בשווי 130 מיליוני ₪, ומאידך סירבה חברת OPC לוותר על סכום זה. לפי פרסומים בעיתונות לפני כשבועיים החליטה ועדת המכרזים, עקב סירוב זה, לבטל את זכיית החברה במכרז ולהחזיר לה את כספי הערבות ששולמו., על פי אותם פרסומים בימים האחרונים נסוגה בה חברת OPC מהתעקשותה זו ובקשה לממש את זכייתה במכרז. התנועה למען איכות השלטון מבקשת לחזק את ידי פקידי האוצר אשר ציינו כי מעת שבוטל המכרז לא ניתן לאשר מחדש את ההסכם עם חברת OPC בתנאי המכרז הקודם. מצב דברים זה, בו חברות עסקיות מנסות לכופף את ידי המדינה תוך בחינת סף השבירה של קובעי המדינות, אינו מצדיק את אפשרות החרטה של אותם גורמים מסחריים באם לא צלח נסיונם. לא יעלה על הדעת כי חברה עסקית תקשיח עמדות במסגרת משא ומתן בכדי למקסם את רווחיה מבלי שתישא על עצמה את הסיכון כי תפסיד בסופו של יום מהתנהלות זו. התנועה מדגישה כי כי התעקשותה של חברת OPC על קבלת הסכומים היא שמנעה את אישור ההסכם ולפיכך מעת ביטולו אין לה להלין על כך שאיבדה את יכולתה להתקשר על פי המכרז שבוטל . לאורך תקופה ארוכה חברת OPC סירבה "לרדת מהעץ" עליו טיפסה, למרות שניתנו לה אין סוף אפשרויות לקבלת תנאי ההסכם. לפיכך, מעת שהוחלט על ביטול המכרז החלטה זו צריכה להיות חלוטה וסופית תוך הבטחת אינטרס הציבור. כעת, יותר משנתיים לאחר מועד פרסום המכרז, ומעת שבוטל המכרז על המדינה לדאוג לאינטרס אזרחיה. לפיכך יש לקיים מכרז חדש אשר ייתן ביטוי, בין היתר, להשתנות תנאי השוק ויביא לקבלת ההצעה המיטבית לקופה הציבורית. לא זאת ועוד, קבלת מצב דברים זה בו- חברה עסקית בוחנת את סבלנותה של המדינה ואת גבולותיה האדומים תוך ניסיון למקסם את רווחיה במו"מ עם הקופה הציבורית, אך לא נושאת בסיכון הנובע מכך לאיבוד העסקה כולה- יש בו משום שידור מסר חמור ומסוכן לשוק העסקי לפיו שווה, ראוי, וכדאי להתעקש על קוצו של יוד מול המדינה שכן ממילא בסופו של דבר במידה ויחצה הרוביקון ניתן יהיה לחזור לתנאים האחרונים עליהם הוסכם. גם הציבור הרחב זכאי כי נאמניו- עובדי הציבור, יצוידו בכלים אופטימאליים לניהול משא ומתן באופן הנחוש ביותר אשר יביא למיקסום תועלת הציבור והגדלת הקופה הציבורית. לפיכך, מרגע שמתנהל מו"מ עסקי בין הציבור לבין חברה פרטית חובה על שני הצדדים להבין כי התעקשות מצידם על תנאי המו"מ, גם אם היא לגיטימית, גוררת בצידה את הסיכון לביטול ההסכם. לפיכך, לא יעלה על הדעת מצב דברים בו רק צד אחד נושא בסיכון (המדינה, ביצגה את אינטרס הציבור הרחב) ואילו הצד השני יכול להקשיח את עמדותיו ללא כל חשש מנשיאה בתוצאות מהלך זה. לאור כל זאת מדיניות כגון זו המוצגת על ידי פקידי האוצר ולפיה מרגע שבוטל המכרז אין אפשרות לחזור להסכמות הישנות, הינה ראויה ומשרתת את אינטרס הציבור הן במקרה הקונקרטי והן לקראת משאים ומתנים עתידיים של המדינה עם גורמים פרטיים שונים אשר מטבע הדברים דואגים לאינטרס הפרטי שלהם.