התנועה לאיכות השלטון מבקשת מהיוהמ"ש לחקור האם היה בפרסום החוברת "לראות את האופק" העוסקת רובה ככולה בפועלו של השר מאיר שטרית והופצה בחינם במצורף לעיתון "מעריב" בסוף השבוע האחרון, משום עבירה על חוק המתנות. עמדת התנועה כי יש לפעול לכך שהשר שטרית יעביר לקופת המדינה את ערך המתנה שקיבל כלומר את עלות פרסום החוברת.

התנועה לאיכות השלטון מבקשת מהיוהמ"ש לחקור האם היה בפרסום החוברת "לראות את האופק" העוסקת רובה ככולה בפועלו של השר מאיר שטרית והופצה בחינם במצורף לעיתון "מעריב" בסוף השבוע האחרון, משום עבירה על חוק המתנות. עמדת התנועה כי יש לפעול לכך שהשר שטרית יעביר לקופת המדינה את ערך המתנה שקיבל כלומר את עלות פרסום החוברת.
התנועה לאיכות השלטון
למוסף סוף השבוע האחרון של עיתון מעריב, צורפה, בחינם, חוברת בשם "לראות מעבר לאופק", אשר רובה ככולה עוסקת בהאדרת שמו ופועלו של שר התחבורה, מר מאיר שטרית. החוברת הופקה על ידי חברה פרטית בשם "פאר הפקות בע"מ", והיא מונה לא פחות מ- 50 עמודים; הכוללים כשמונה כתבות על חיי השר; ראיון אישי עם השר; כ – 60 מתמונות השר; ומודעות פרסומת וברכה של גורמים וגופים שונים ובניהם גופים הכפופים או תלויים, בצורה זו או אחרת, במשרד התחבורה, ובפרט בשר העומד בראשו. כידוע, סעיף 1 לחוק שירות הציבור (מתנות) תש"ם – 1979, מגדיר מתנה כ"הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה". ואילו סעיף 2 לחוק המתנה קובע כי באם נתנה לעובד הציבור מתנה באשר הוא עובד הציבור והוא לא סירב לקבלה או לא החזירה לנותן לאלתר, תקום המתנה לקניין המדינה, ובמתנה שאין בה קניין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה. הרציונל לחוק זה ברור, ונובע מהכלל הבסיסי שלא הרי רשות היחיד כרשות הציבור, אשר כל שיש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה.לפיכך, כל שנתון בידי עובד הציבור מוענק לו על-ידי הציבור ועבורו. מכאן, שאין בידו לקבל טובות הנאה אישיות מכוח מילוי תפקידו או בקשר אליו, זולת המשכורת ושאר התנאים אשר להם הוא זכאי, במסגרת תנאי ההעסקה, ואם קיבל כאמור הרי שהן אינן קניינו הפרטי ולו עצמו, באופן אישי, אין בהן דבר. למעשה חוק המתנה מתמודד עם הסיטואציה של מתן מתנה שאינה מגיעה לכדי שוחד, בין היתר, כיוון שלא נתנה בעבור מעשה או מחדל פלוני, אך הנה אסורה היות ונתנה לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור, וככזה כאמור אל לו לקבלה. בענייננו, מצטיירת מראית עין קשה כי החוברת הפרסומית האמורה הנה בגדר טובת הנאה בדמות האדרת שמו ופועלו של השר בקרב הציבור הרחב, אשר נתנה למר שטרית באשר הוא עובד ציבור, ולפיכך היא בגדר מתנה לעובד ציבור. התנועה מציינת כי עלות הפקת דבר פירסום מעין זה מגיעה כדי עשרות אלפי ₪ ואף למעלה מכך. המסקנה כי מדובר במתנה אשר נתנה למר שטרית באשר הוא עובד ציבור, מתבקשת מכוח קל וחומר מקום שחלק ממפרסמי החוברת הנם גופים אשר נזקקים לשר ו/או עשויים להיזקק לשר בצורה זו או אחרת, ויש להם אינטרס במתן מתנה שכזו לשר. לאור כל זאת מבקשת התנועה מהיועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכויותיו החוקיות ולחקור את כל היבטי חוק המתנות במקרה זה. בפרט סבורה התנועה כי יש לפעול לכך שהשר שיטרית יעביר לקופת המדינה את ערך המתנה שקיבל, דהיינו עלות החוברת שפורסמה.