התנועה למען איכות השלטון פנתה לנציב שירות המדינה ולממונה על השכר באוצר לבחון נתונים מהם עולה כי השר ישראל כץ הפך לכאורה את משרד החקלאות וגופים קשורים למשרד ל"בנק" למינוי מקורבים פוליטיים. אם יתאמתו הנתונים שפורסמו ב"גלובס" דורשת התנועה לחייב באופן אישי את מאשרי המנויים בעלות הכספית ולבטל מנויים אלה.
התנועה לאיכות השלטון
זאת בעקבות תחקיר "גלובס" מיום 13/12/04, פרי עטה של העיתונאית מיכל רווה, שממנו עולה לכאורה תמונה מדאיגה ביותר על כך שמאז כניסתו של השר כץ לתפקיד הפכו לכאורה משרד החקלאות וגופים קשורים למשרד למה שניתן להגדירו כ"בנק" למינוי מקורבים פוליטיים. בין היתר עולה לכאורה מן התחקיר : השר הקים מנהלות במקום הנהלות מועצות הייצור החקלאיות שהוחלפו, ובראשם עומד הוא; העסיק ב"תנאים מיוחדים" את מרדכי הלפרין, אשר הופיע ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת ונחשב מתומכי כץ, כממונה על ארגון-מחדש במועצת הלול. לפי התחקיר שכרו של הלפרין עמד על 40 אלף ₪ בחודש; השר כץ פיטר את מנכ"ל מועצת הפירות ומנכ"ל מועצת הירקות ושימש בעצמו בתפקיד ראש המנהלה שהוקמה במקום המועצה; במשרד החקלאות וגופים קשורים למשרד נקלטו לכאורה לעבודה כפקחים כ-20 מקורבי ליכוד ואנשי מרכז הליכוד וכך אף נקלטו לכאורה עובדים בתפקידים אחרים. התנועה ציינה במכתבה כי מספר זה מנוגד לכל היגיון סטטיסטי, ואם אכן מעוגן מספר זה במציאות הרי שיש בכך כדי להעיד באורך חד משמעי על ראייתו של השר את מקורביו הפוליטיים כמאגר טבעי לחלוקת משרות וטובות הנאה; ועוד כהנה וכהנה מינויים. לפיכך סבורה התנועה, כי מתעורר צורך דחוף להתערבות ולפעולת נציב שירות המדינה והממונה על השכר ב"זמן אמת", לבחינת הנתונים העולים לכאורה מן הכתבה, לפיה הפך משרד החקלאות לבנק למינוי מקורבים פוליטיים לשר החקלאות, משל היה המשרד נחלתו הפרטית של השר. התנועה ביקשה להזכיר, כי בעקבות דוח מבקר המדינה מחודש אוגוסט האחרון, הודיע נציב שירות המדינה כי הנתונים אשר בדוח יזכו לטיפולו הבלתי מתפשר. לכן מקווה התנועה כי הודעתו, והפעילות המתבצעת היום בנציבות בעניין זה תניב בסופו של יום פירות, וכי השורה התחתונה של הפעולות המתבצעות היום בנציבות לא תכזיב. התנועה ביקשה להדגיש כי היא סבורה שהליך הביקורת- הנעשה ע"י מבקר המדינה, והליך הבקרה המנהלית, האופרטיבית-שוטפת, האמור להיעשות בעניינים מעין אלו במידה רבה בהובלת הנציבות והממונה על השכר, הינם שני מהלכים משלימים. התנועה הדגישה במכתבה, כי את הצעדים האופרטיביים בהם יש לנקוט מרגע שנתקבלו אינדיקציות על כשלים רחבים לכאורה במערכת, יש לבצע בלא דיחוי, עוד טרם התרחבו מעגלי הנזק הנגרם כתוצאה מכשלים אלו ( כגון: מינויים נוספים על ידי מי שמונו שלא כדין וחייבים את משרתם לשר ולמקורביו, החלטות מנהליות משיקולים זרים וכן החלטות באיכות נמוכה יותר מכפי שניתן היה לצפות ממינוי שנערך משיקולים ענייניים גרידא, נזקים כספיים שונים, חריגות שכר ותקנים וכיוצ"ב). לפיכך, דורשת התנועה מנציב שירות המדינה ומהממונה על השכר לפעול בלא דיחוי לבחינת הדברים, ובמידה ויאומתו החששות לכאורה, לפעול לביטול אותם מינויים שנעשו תוך הפרת כללי המינוי והדינים הרלוונטיים. כן ביקשה התנועה כי באם יתברר שאכן יש ממש בנתונים שנכללו בידיעה בעיתון גלובס, יפעלו נציב שירות המדינה והממונה על השכר למען חיובו האישי של כל מי שהביא לעשיית מינויים בניגוד לדין ולכללי מנהל תקין, בהוצאות שגרמו מינויים אלו. התנועה כתבה במכתבה, כי עובדי ציבור ונבחרי ציבור נושאים באחריות אישית ובעיקר- משלמים מחיר בשל כך, באם מתברר כי לקחו חלק בפעולות שהפכו משרות בשירות הציבור למאגר לחלוקת טובות הנאה.