התנועה למען איכות השלטון קוראת לשר לפיד לא לעבור לסדר היום, ולהודיע כי אין בכוונת סיעתו להמשיך ולהיות חלק בממשלה המקדמת את הצעת החוק המושחתת לביטול הדרישה לכישורים מיוחדים בעת מינוי מקורבים פוליטיים לתפקידים בחברות ממשלתיות ובגופים סטטוטוריים. "המשך ישיבה מצידך מממשלה אשר תביא לחקיקת חוק משחית זה, שקולה למעשה לנטילת חלק ותמיכה במציאות הפוליטית הפתולוגית שאפשרה חקיקת החוק". התנועה פנתה אישית גם ליתר חברי הממשלה בקריאה שלא יתנו ידם להפיכת השירות הציבורי לבנק משרות של מקורבים.

התנועה למען איכות השלטון קוראת לשר לפיד לא לעבור לסדר היום, ולהודיע כי אין בכוונת סיעתו להמשיך ולהיות חלק בממשלה המקדמת את הצעת החוק המושחתת לביטול הדרישה לכישורים מיוחדים בעת מינוי מקורבים פוליטיים לתפקידים בחברות ממשלתיות ובגופים סטטוטוריים. "המשך ישיבה מצידך מממשלה אשר תביא לחקיקת חוק משחית זה, שקולה למעשה לנטילת חלק ותמיכה במציאות הפוליטית הפתולוגית שאפשרה חקיקת החוק". התנועה פנתה אישית גם ליתר חברי הממשלה בקריאה שלא יתנו ידם להפיכת השירות הציבורי לבנק משרות של מקורבים.
התנועה לאיכות השלטון
במכתב ששלחה היום התנועה לכל השרים נכתב: "תקוותנו כי גם את/ה אינך רואה בשירות הציבור בנזק בלתי נדלה של משרות שמטרתן לאפשר לפוליטיקאים לחלק טובות הנאה ולשמר את מוקדי הכוח שלהם בזמן שבין בחירות לבחירות". עוד כותבת התנועה במכתבה, כי זהו "חיקוק שינפץ לרסיסים את ההתקדמות הקריטית במנהל הציבורי בישראל שהושגה באמצעות תיקון חוק החברות הממשלתיות במהלך שנות ה-90 ופסיקת בית המשפט, יש בו כדי לחזק את ידיהם של אותם ציניקנים אשר בהביטם על הפוליטיקה והפוליטיקאים חוזרים ואומרים כי אין כל חדש תחת השמש". כמו-כן כתבה התנועה, כי "מי שייתן ידו להשלמת הליכי חקיקת הצעת החוק שבנדון יביא לרגרסיה קשה ביותר בשירות הציבורי במדינת ישראל, לימי מפא"י העגומים". התנועה אף כתבה, כי "הצעת חוק משחיתה זו יש לסלק משולחן וועדת השרים לענייני חקיקה כמו גם משולחן הכנסת. הצעה זו יש להשיב למקומה הטבעי- מגירותיהם של חבורת חברי כנסת מן הספסלים האחוריים, אשר לפחות חבר אחד בה (גורולובסקי) כבר הפגין בעבר התנהגות המבזה את הליך החקיקה בכנסת ותוצרו, עת שפעל, כידוע לכל, לזיוף הצבעה במליאת הכנסת". התנועה פירטה במכתבה את מסכת ההטעיות שבה משתמשים מציעי החוק: "מציעי החוק מטעים אותך ואת הציבור, שכן השר הממונה על חברה ממשלתית אינו מנוע כלל וכלל במציאות הנוכחית למנות אנשים מוכשרים המוכרים לו, ההפך הוא הנכון. מועמד בעל זיקה אינו פסול להתמנות, ואין מדובר ב"זיקה אסורה" כלל ועיקר, אלא שעל הגורמים הממנים להוכיח כי הסיבה שנבחר בעל הזיקה לתפקיד אינה קשריו, אלא תרומתו לחברה". התנועה הוסיפה וציינה, כי: מציעי החוק מטעים אותך ואת הציבור משום שבפועל מכהנים בעלי זיקה שהוכיחו את יכולתם לתרום לתאגיד אליו מונו וכי הסיבה למינוי אינה אך קשריהם לשר הממנה. מציעי החוק מטעים אותך ואת הציבור משום שהלכת מוריס ניסן (בג"צ שהגישה התנועה למען איכות השלטון) נסובה סביב האיזון שיש לערוך בין הזיקה הפוליטית מחד והכישורים הנדרשים מאידך. פסיקת בג"צ אשר דנה באיזון אותו יש לערוך, אינה פוסלת ואינה מטילה דופי במועמדים בעלי זיקה. מציעי החוק מטעים אותך ואת הציבור משום שמונח "הזיקה" פורש בצמצום רב על ידי בית המשפט, בשורה של החלטות, וכך גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כך שבעצם "בעל זיקה" פוליטית הוא רק חבר מרכז ומקורב פוליטי באופן הדוק ואינו מי שלשר היכרות מקצועית קודמת טובה עימו. מציעי החוק מטעים אותך ואת הציבור משום שגם להם ידוע כמובן שכדי לשרוד, זקוקות החברות הממשלתיות, למנהל המתאים ביותר מבין מאגר המועמדים הפוטנציאליים ולא למקורב הקרוב ביותר. מציעי החוק מטעים אותך ואת הציבור שכן בעלי הזיקה וחברי מרכזי המפלגות (וקרוביהם) אינם מופלים לרעה ביחס לכלל הציבור. דוחות מבקר המדינה הציגו פעם אחר פעם מציאות פתולוגית ומושחתת בה הפכו למעשה התאגידים הממשלתיים והסטטוטורים ל"בנק למינוי מקורבים" שהביאו לנזקים לרכוש הציבור. כפי שניתן ללמוד מדוחות מבקר המדינה, אף נגרמו לאורך השנים, נזקים בהיקפים אדירים לקופתן של חברות וליכולתן למלא את משימותיהן הציבוריות, בשל מינויים אלו.