ראש הממשלה הקים צוות של 18 שרים, כן כן 18 שרים!! לא פחות... כדי להידבר עם מנהיגי המחאה האזרחית והחברתית המרשימה מבלי להיכנס מה עומד מאחורי ההחלטה להקים צוות כ"כ רחב להידבר עם המפגינים - צוות שנועד להחליט איפה ניתן לקצץ ואיפה להעביר - מעניין באמת האם זה הרצון להתייחס לנושא ברצינות או שמא דווקא למרוח את המפגינים בוועדות על גבי וועדות וצוותים על גבי צוותים ולמסמס את המחאה.

ביבי ערב טוב, כותב לך אחד, סתם אזרח, לא מהטייקונים וגם לא אחד שזקוק לקצבה. כזה אחד מהאמצע, קם בבוקר, עובד קשה, מתפרנס יפה, משלם 2,500 ₪ על הגן של הבת שלי שהיא בת שנתיים וחצי, אשתי מורה, מרוויחה בסדר – אין תלונות.

נכון שריבוי שרים וסגני שרים כרוך בהרבה הוצאות, אבל מיעוט אותם נכבדים מציב סכנת הוצאה גדולה יותר (כחצי מיליארד שקל) מאשר 4 שנים של ממשלה רחבה – בחירות. ריבוי שותפים קואליציוניים וריצויים בין היתר באמצעות הענקת משרות רמות לבחיריהם, כמו גם קידום מנהיגי מפלגת השלטון לעמדות כאלה, לאחר חלוקתן למפלגות השותפות, למניעת תסכול בקירבם והרגשת קיפוח, מבטיח את יציבות הקואליציה. לעת עתה גישה זו נראית כמצדיקה את עצמה. אולם לחוסר יציבות של הממשל יש גם חסרון נוסף, אולי חשוב יותר, מעבר להוצאה הכספית. תחלופה תכופה של השלטון פוגעת בתכנון לטווח רחוק של שנים, כיוון שצמרת חדשה של משרד ממשלתי אינה מחויבת ליזמות של קודמתה (ואולי גם לא רוצה להוסיף ליוקרה של זו) , ומחליפה בהרבה מיקרים את המדיניות הקיימת בחדשה, מהלך שכרוך גם בהוצאה כספית.

המחאה הציבורית הרחבה של החודש האחרון מציפה , שוב, וביתר חריפות את מושג האחריות של מנהיגי ציבור. המנהיגות הכלכלית של מדינת ישראל, השתבחה בשנתיים האחרונות על הצלחתה הרבה להשפיע ולנווט את כלכלת ישראל, כך שכל המדדים הכלכליים – תעסוקה, מטבע, יציבות בשוק ההון וכ"ו, מהטובים בעולם. כלומר אנחנו אחראים לכך שהכלכלה יציבה – יפה ואולי גם נכון. ראש הממשלה מזכיר מעל לכל במה כי הוא בהיותו שר אוצר בממשלות ישראל, אחראי לכך שהיום הכלכלה יציבה – שוב יפה ואולי גם נכון. אך כיצד אותם אנשים, כאשר פורצת המחאה, מסבירים מעל כל במה שהכשלים הם לא בגללם, אלא בגלל הממשלות לפניהם, ומיד הם אינם מדברים כמי שיש לו אחריות אלא בסגנון של יועצים (כידוע ליועץ אין אחריות על העשייה), והשפה בה הם משתמשים היא: " הממשלה צריכה לפעול...", או "באמת יש עיוותים...." , צריך לטפל בריכוזיות.." "הממשלה צריכה לשנות את מבנה המיסים" וכ"ו. איך יתכן שהמדיניות הכלכלית שנהגו, תוצאותיה הטובות נזקפות לזכותם, וכישלונותיה שייכים לאחרים.

אֲנַחְנוּ, בִּמְדִינָה פּוֹרַחַת / עִם כַּלְכָּלָה הֲכִי מֻצְלַחַת: הָאַבְטָלָה כָּאן מִזְעָרִית; / צְמִיחָה – עוֹלָה עַל כָּל תַּחֲזִית; הַהַכְנָסָה הַמְמֻצַּעַת / לְכָל תּוֹשָׁב – שְׁחָקִים מַרְקַעַת; וְהַתָּלָ"ג – כָּל כָּךְ מוּצְלָח, / עֲדֵי זָהָב – שְׁוִי כָּל אָגָ"ח. וְזֹאת עֻבְדָּה! כָּךְ כַּמּוּבָן – / כָּתוּב שָׁחוֹר עַל גַּב לָבָן, בַּנְּפוֹצוֹן מִכָּל עִתּוֹן / שֶׁשְּׁמוֹ הוּא "יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם"...

שלום רב, האם אני האיש הרע? אני גמלאית, לאחר שנים רבות הצלחתי לרכוש דירה קטנה נוספת (כספי ירושה וקופת גמל). לאור העליהום, האם אני האדם הרע במערכת . האם אני גרמתי לעליית מחירים מטורפת? זאת הפנסיה שלי והיכולת לרכוש תרופות בקופ"ח. בברכה, יהודית ראשון לציון

כשילדה אחת בשם עדי החליטה ב-2008 שלא מוכרים את החוף שלנו בפלמחים בנזיד עדשים אתה שאלת מה הטעם? כשקואליציה של ארגוני סביבה וחברי כנסת הובילו את חוק אוויר נקי ב-2007, אתה אמרת שכולם מושחתים וחבל על הזמן. כשניסו לגזול מאיתנו מאות מילארדי שקלים מרווחי מרבצי הגז, אתה אמרת שזה מיותר וגם ככה לא נצליח לשנות כלום.

מתברר שיש קשר הדוק בין שני התחומים הקובעים את אורח ורמת החיים של תושבי ישראל – הכלכלה וההתפלגות המיגזרית. בשניהם ניכרת בשנים האחרונות התופעה השלילית, המרגיזה והמאיימת על עתיד המדינה.

76% מהמצביעים בסקר שפרסמנו באתר התנועה וב"עמוד האש" סבורים כי נבחר ציבור שהורשע אינו ראוי לשוב למשרה ציבורית. כותרת הסקר היתה: "אריה דרעי הכריז על שובו לפוליטיקה. האם ראוי שפוליטיקאי שהורשע בפלילים עם קלון - ישוב למשרה ציבורית" והתוצאה: אם ריצה את עונשו ועבר את הצינון – הוא ראוי (137מצביעים )- 24% נבחר ציבור צריך לשמש מופת – מי שהורשע אינו ראוי (429 מצביעים )- 76%

התנועה לאיכות השלטון הוקמה לפני כעשרים שנה, נלחמת מאז ברציפות בתופעת השחיתות וגם הגיעה להישגים יפים במאבקיה. עד היום מתנוססות בהבלטה בפרסומי התנועה כותרות על המאבק בשחיתות, וקריאות לציבור הרחב להשתתף במלחמה הזאת ולהצטרף לתנועה. בכותרות האלה לא מובלטות מספיק הפעילויות בשטח של התנועה, שהן כיום רחבות הרבה יותר מאשר המאבק בשחיתות, והן כוללות גם מאבק למינהל תקין יותר וגם מאבקים אידיאולוגים ( למשל על מרכיב השוויון ).