לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדוייק,מטעה או מסולף……. לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור". מתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. "אני יודע שדליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, הביעה השבוע תמיכה בחדשות 2. זה רק מראה שבראש המועצה צריך לעמוד אדם בעל ניסיון עתונאי שיודע על מה הוא מדבר". מתי גולן ב"גלובס" על פרשת מסמך גלנט. קראתי את הכתוב לעיל וחשבתי שדליה דורנר הפכה – וטוב שכך – ליותר עיתונאית ממתי גולן. *העיתונאי עו"ד חיים שיבי חבר ועד אגודת העתונאים בירושלים וחבר נשיאות מועצת העתונות.

מרנין את הלב ומרגש את הנפש, להאזין ולצפות בלובשי המדים ועונדי הכתפיות עטורי פלאפלים, באירועי יום העצמאות וימי הזיכרון, פוצחים קולם ומזייפים ללא מורך, שירי מולדת וקרב. כאשר מגיע תורו של שיר החובה "רעות" הם מגבירים עוצמה ומשלבים בו רגש וגם דמעה וחוזרים בדבקות על השורה "כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את לבנו לשכוח". כן המפקד ! נכון כלפי הנופלים , אך ספק לבין אלו שנותרו בחיים. סכסוכים, מתחים, מניפולציות ותקיעת סכין בגב , הם מאפייני טבע אנוש בכל מוסד או ארגון, אך זוכים לייסוף תהילה בפוליטיקה, בצבא ובביטחון.

מר ריבלין הנכבד, הנדון: ועדה בכנסת לבדיקת מינויי בכירים בציבור אין לכנסת דימוי טוב במיוחד. הכנסת אמורה לפקח על הממשלה אבל הציבור מתרשם שהיא בעצם שבויה בידי הממשלה ומשמשת לה חותמת גומי.

אין ויכוח שהתנהלות הגופים הציבוריים אינה נקיה משגיאות וקלקולים. איך פותרים את הבעיה? יוסי יעלי מנסה למצוא את הנוסחה.

כאמא לאמא אני כותבת לך כאישה לאישה. פונה אלייך כאמא לאמא. היתה לי ביקורת גם עליך וגם על ביבי ברמה הנקודתית. בעיקר לגבי ההתנהלות האתית-ציבורית שלכם. אני מאמינה במנהיגות צנועה, בשימוש זהיר בכספי ציבור, אני מאמינה במנהיגים שעושים הפרדה ברורה בין חייהם הפרטיים לציבוריים. לבלוג באתר סאלונה

במדינתנו הדמוקרטית ההלימה בין החובות והזכויות האזרחיות אינה ברורה כלל. למעשה, הממשל מרשה לעצמו, מתוקף שיקולים בטחוניים, מתוקף שיקולים חברתיים-תרבותיים ומתוקף אי-אילו שיקולים, להתקין תקנות ולאכוף חוקים שפוגעים באזרחים. * שירה קלורפלד מתמחה במחלקה לארגון וחברים בתנועה לאיכות השלטון

אם חשבנו שדי להלחם במושחתים בשפתם הם הרי בא הספר "סיפורה של סימניה" מאת רונית ישראלי , ספר המיועד לילדים בכיתות ד-ו ומראה לנו כי החנוך לאזרחות טובה ומנהל תקין חייב להתחיל מלמטה ובשפתם של הילדים עצמם. הספר כולל סיפורים קצרים על דמויות מארצות רחוקות בהומור ובשפה קולחת לוקחת אותנו המחברת לטיפוסים שונים ומשונים ומאירה נושאים כמו אחריות וצדק וגם הצצה לראשי ערים מושחתים שכל מעיינם הצלחתם האישית. * רונית ישראלי "סיפורה של הסימנייה" הוצאת רימונים 2010

רבים מתייחסים לבנימין נתניהו כמו לאתרוג. לאחרונה נחלץ להגנתו השדרן אלכס אנסקי. הרשו לי להרים גבה אלכס אנסקי, שאותו אני מעריכה, דן בתכנית שלו בשבת ("פתוח בשבת", 7.8.10 11.00-12.00, גל"צ) ביום ההולדת של הבן החייל של ביבי. לדברי אנסקי, במבחן הזמן זו היתה התנפלות תקשורתית וציבורית "מאוד בלתי מוצדקת" על ביבי ושרה. לאמירה זו, חוברים גם כמה חבר’ה בפייסבוק, המתלוננים חדשות לבקרים שיש עליהום קבוע על ביבי. כך גם טוענים מספר עיתונאים נוספים ופוליטיקאים מסויימים.

אורית צודקת 100% כדי לשנות חייבים לבחור בבחירות הבאות מפלגה שתחרוט על דגלה מאבק באוכלי החינם החרדים ולהצטרף "לפורום לשוויון בנטל" ולהגיע להפגנות שמאורגנות על ידם רק כאשר נראה לפוליטיקאים שאנחנו לא מסיכמים יותר לשלם אלפי שקלים מסים בחודש למימון פרזיטים אז ח"כ יפעלו נגד הסכנה הגדולה הזו שהולכת להשתלט על ישראל בדיוק כמו המוסלמים בבריטניה המהווים 45% אורן

שלום לכם. מן הראוי היה לו צחי הנגבי היה מפנה מידית את מקומו מן הכנסת. הדעת אינה סובלת שאנשים כמוהו ימצאו בבית המחוקקים. אך לצערי הרב , תוך הדגשה עמוקה , אין איש שיכול להביא לניקוין השרות הציבורי ממושחתים. כל היושבים בבית המחוקקים אינם מספיק אמיצים על מנת לבצע איזה שהוא שינוי שיביא לשינוי תדמית הכנסת והממשלה בעיני הציבור . רובם ככולם נמצאים בכנסת מסיבות של כדאיות אישות , אף אחד אינו מסמן שבאמת טובת המדינה וטובת האזרחים לנגד עיניו . מצער , ומיאש. עוזי יצחקי