בשנים האחרונות התקשורת עסקה הרבה בנושא של גבולות סמכות השפיטה בהקשר של קונפליקטים בין הכנסת או הממשלה לרשות השופטת. במאמר זה נציג בעיות של השפעת גבולות סמכות השפיטה על הציבור.
חיים שיבי עתונאי בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות מספר על היוזמה המתגבשת באגודת העיתונאים בירושלים להקים בית ספר לעיתונות מעשית ומדוע יש לאלה שעשו דרך ארוכה בתעשיית החדשות ידע שאין לרבים וטובים באקדמיה * עו"ד חיים שיבי שימש בעבר ככתב ידיעות אחרונות בכנסת ושליח העתון בארה"ב.
פעם חשבנו לתומנו, שצדק במשפט משיגים על ידי מציאת האמת. אז חשבנו. השופטים חושבים שהם אינם צריכים לחפש את האמת, וכנראה מספיק לעשות משפט. אך משפט ללא אמת הוא הליך יבש ועקר ובעיקר מביא לעיוות דין * לבלוג " הרמת מסך"
הרצון לרצות את ההורים ולהתאים לקודים חברתיים מסוימים גורם לילדים רבים להשתעבד למרוץ בגיל צעיר מדי כשאני רואה מה הבן שלי לומד בתיכון ברעננה אני מבינה את התסכול שלו * בני נוער נמצאים בפרק מדהים בחיים, שבו הם מתחילים לגלות את המיניות שלהם * לבלות את השנים היפות הללו בלימודים מבוקר עד לילה זה בזבוז *באדיבות "זמן השרון", מעריב **הכותבת היא מאמנת אישית מרעננה
עובדת היותו נגוע אינה מפתיעה כי שחיתות, התנהלות לא תקינה וריכוזיות הינן מחלות מדבקות. נגיפי השחיתות נישאים להם באוויר כווירוס של עונה המתמשכת עוד ועוד, מחסלים אט אט כל חלקה טובה בספרה הציבורית בישראל. * מיכל בן משה סטודנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית , מתמחה בדוברות התנועה
מהי מדיניות ציבורית? מדיניות ציבורית נוגעת למסגרות הפוליטיות במדינה ותהליכי קבלת ההחלטות על ידי מסגרות אלו. במסגרת המדיניות הציבורית נקבעים הקווים המנחים באמצעותם ניתן להגדיר מטרות על מנת להביא את הציבור בישראל למקום טוב יותר.
קווים מנחים לגיוס חרדים ראוי להשמיע כבר כעת את התנאי העיקרי שיש להעמיד בבסיס מה שיבוא במקום חוק טל: אסור לגייס קבוצות של חרדים ליחידות נפרדות. גם חרדים חייבים בגיוס אישי כמו כל אזרח ישראלי אחר, ויש לפזר אותם בין מתגייסים רגילים.
איני רוצה להשבית שימחה מביטול חוק טל ע"י בג"ץ. כולנו שמחים שסוף סוף בג"ץ הכריע בעיניין כה חשוב לחיים בישראל. אין ספק אפילו לחרדים שחוק טל היה חוק מפלה שיצר חוסר צדק בסיסי בין אוכלוסיות שונות במדינה. אלא שלא היה פתרון הגון צודק ומעשי אז, ולדעתי אין גם היום!
לפני מספר חדשים , התקיים בארגון שקיפות בין לאומית הכנס המחקרי האקדמי הרביעי, בו הרציתי אודות מחקר שביצעתי, יחד עם שני עמיתים,- ד"ר אינה לוי וניר רוזמן בנושא ההגנה (או יותר נכון - חוסר ההגנה) על חושפי שחיתות בבתי הדין לעבודה בישראל. במסגרת המחקר - בדקנו את הפסיקה של בתי הדין לעבודה בתביעות של חושפי שחיתות שהתנכלו להם בעקבות החשיפה.הממצאים, לצערי, לא מפתיעים. גם שופטים אינם אוהבים חושפי שחיתות. אתם מוזמנים לקרוא את תקציר המחקר בקישור שלמטה , . .* האם השער נפרץ? מאפייני הפסיקה בתביעות הנוגעות להגנה על מתריעים בשער ד"ר מאיר גלבוע, ד"ר אינה לוי, ניר רוזמן **ד"ר נצ"מ בדימ.מאיר גלבוע, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ובחוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל. - ד"ר אינה לוי, מרצה במחלקה לקרימינולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובמכללה האקדמית צפת. ניר רוזמן, עוזר מחקר במחלקה לקרימינולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הקישור לתקציר המחקר:
בימים אלו מלאה שנה לפרוץ שריפת הענק בכרמל, בה נספו למעלה מארבעים איש, עלו באש מאות בתי מגורים ונשרפו אלפי דונמים של חורש טבעי באחד ממשאבי הטבע המועטים של ישראל.תגובות הבטן של הציבור והפוליטיקאים קראו לחיזוק מיידי של "הנציבות לכיבוי והצלה" ע"י תוספת תקציב, כבאים, מכוניות כיבוי ומטוסי כיבוי, וכמובן לעריפת ראשם של "האשמים" בשריפה ותוצאותיה הטרגיות, אך התעלמו מן השינויים המהותיים שחלו בעולם בתפיסת ההגנה מפני שריפות ושלא אומצו בישראל, ושאכיפתם הייתה מונעת את התוצאות הטרגיות של אותה שריפה ושריפות אחרות ** ] פרופ` מיכאל פורה מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, עבד בעשרים השנים האחרונות בטכניון ובמכון לחקר האש באנגליה במחקרים בבטיחות אש בכלל ובתנועת עשן שריפות במיוחד.
