התנועה לאיכות השלטון נלחמת שנים רבות בתופעת השחיתות במיגזר הציבורי. במסגרת המאבק בשחיתות היו לה כמה הישגים יפים וחשובים, אבל תופעת השחיתות לא מראה סימני כניעה. ננסה לענות כאן על השאלה מה נדרש ואפשר לעשות כדי שהמלחמה בשחיתות תהיה יותר אפקטיבית.
הציבור הישראלי משלם הון רב בכדי לממן את החרדים, המתנחלים, שרים ללא תיק ומשרדים ממשלתיים שבקלות היה ניתן לאחד, אז דווקא על החיילים, נחסוך כמה שקלים? *מיכל בן משה, סטודנטית ליחסים בין לאומיים ותקשורת- מתמחה בדוברות התנועה
באופן תמוה למדי, ישנן כיום יותר מאלף (!!) שיטות למדידת שטחי נכסים- עם קירות פנימיים, קירות חיצוניים בלבד, כולל מבנים נייחים בחצר, התכסית בשטח, עם המלונה של הכלב, או לא כולל מבצר הלגו של הילד.. מועצות מקומיות רבות מרשות לעצמן גמישות רבה בחישוב השטח הודות לחקיקה העמומה בנושא. הרשויות המקומיות הן הקובעות את גובה הארנונה, זאת בכפוף לאישור משרד הפנים. כמעט ולא קיימים כללי ארנונה זהים בין הרשויות בארץ, שאף לא מחויבות לפרסם נתונים אלה מלבד על גבי לוח המודעות בבניין הרשות, משל היינו חברה כפרית ונטולת טכנולוגיה שתושביה מתכנסים מדי יום בכיכר העיר בכדי להיוודע למתרחש ביישובם. * מיכל בן משה,- סטודנטית לתקשורת ויחסים בין לאומיים, מתמחה בדוברות התנועה
כדי לבחון מה הסיכוי שהמצב ישתפר לאחר הפצת דוח מבקר המדינה נסתכל על ההתיחסות לדוח במסמך ההערות של ראש הממשלה ( פירוט בנספח ): במסמך ההערות של ראש הממשלה מתוארות 9 התיחסויות של משרדי ממשלה לליקויים שנמצאו על ידי המבקר. מתוך 9 ההתיחסויות: 1 מתעלמת מדוח המבקר – מסומנת באדום 3 אינן נותנות בכלל תשובה ענינית – מסומנות בצהוב 2 נותנות הבטחה לתיקון שסבירותה נראית נמוכה או בסימן שאלה – מסומנות בירוק מקוטע 3 נותנות תשובות עניניות עם הבטחה לתיקון – מסומנות בירוק מלא סכום: בהתחשב בכך שגם הבטחות עניניות לא תמיד מתממשות כמובטח הרי הסיכויים לשיפור המצב בעקבות דוח המבקר לא נראים גבוהים.
השיח הציבורי בחודשים האחרונים סוער לנוכח שורה של הצעות חוק שנויות במחלוקת. ריבוי הצעות החוק כמכלול מעוררות דאגה עמוקה מפני התפשטות גוברת של השררה והשלטון . כחוט השני עובר בין הצעות החוק מוטיב המעיד על אסטרטגיה רבתי לשנות את חוקי המשחק כך שיטיבו עם הרוב וינציחו את עליונותו. כשבחוץ משתולל נוער משולח רסן, קשה להתעלם מהאווירה הציבורית שנוצרה בתקופת הכהונה של הממשלה הנוכחית, שאומנם מגנה בתוקף את הפגיעה בשלטון החוק אך במידה לא מבוטלת היא גם שתרמה לבריחת השד מהבקבוק. מקבץ הצעות החוק מובא להלן כמקשה אחת ומשרטט תמונה עגומה. * איציק פזואלו סטודנט שנה ג בתקשורת ויחסים בנלאומיים באוניברסיטה העברית מתמחה בדוברות התנועה
אופייה המיוחד והלוחמני של שנת 2011 בא לידי ביטוי כחוט השני בעת ההתבוננות באבירים שנבחרו לשאת בתואר השנה. זאת כאשר הפעילות של רבים מהם נוגעת למלחמה בתאגידים, בקשרי הון ושלטון, בכל אותם גורמים הגוזלים מהציבור את המגיע לו ומנצלים לרעה את כוחם, בחלק מהמקרים כוח שהוענק להם כמנדט על ידי הציבור עצמו. * מיכל בו משה סטודנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית מתמחה בדוברות התנועה
השטף החקיקתי הפוקד את הכנסת בימים אלה, יש לו מכנה משותף והוא הניסיון להשתיק ביקורת, לנטרל יכולת פיקוח ולהסיר מעל השלטון את "עולו" של כל מי שעשוי להצביע על קלקול, אי תקינות ואף שחיתות - החל מבתי המשפט, דרך התקשורת וכלה בחברה האזרחית והעותרים הציבוריים הפועלים בקרבה.
משה קצב, הוא אדם מאמין. הוא מאמין בעיקר בעולם הפנטזיה שבנה לעצמו בו הוא אינו עוד אסיר מן המניין- אלא האסיר מספר אחד! והאשמה? עלינו. *מיכל בן משה תלמידת תקשורת שנה ב באוניברסיטה העברית , מתמחה בדוברות התנועה
בפעמים רבות שבהן טיילתי בעולם, נשאלתי על ידי אנשים שאינם יודעים הרבה על מדינת ישראל, האם היא מדינה דמוקרטית. השאלה הזו תמיד מכה בי בתדהמה, פעם אחר פעם, אולי משום שנדמה לי שאין אדם בעולם שאינו יודע על מדינת ישראל, מדינה שתמיד נמצאת בזירה התקשורתית ובעיקר משום שעצם השאלה מעלה אצלי שאלות ואולי קצת מהווה עבורי מכה מתחת לחגורה. * שולה פוקס מתנדבת במחלקת ארגון וחברים בתנועה למאמר בדה מרקר קפה
אני כל כך לא מבינה את הויכוח לגבי לשון הרע. אני לא מבינה למה חופש הקללה וחופש דימויים של אנשים מעולם הדימויים של בעלי חיים נחשב שחופש דיבור, ולמה איסור על הדבר הזה נקרא פגיעה בחופש הדיבור? ואני לא מבינה גם את ההתנפלות על הדתיים כגוש הומוגני המבטא כל מה שפוגע בחופש הזה.
